Abstract

תמצית (Abstract) מאמר זה בוחן את התהוות האלוהות האברהמית כתהליך התפתחותי, פסיכואנליטי ומורפולוגי של התודעה האנושית. התיאוריה המוצעת משרטטת את המעבר המבני ממערכת אלילית-דטרמיניסטית, אשר יוצגה בתרבות אור כשדים, אל תודעה עברית חדשה המבוססת על אינדיבידואציה קיומית ועל תפיסה קוסמולוגית מופשטת. במרכז הניתוח עומדת הטרנספורמציה של "אל שדי" – מאלוהות מטריארכלית, מזינה ועוטפת, אל מנגנון פנימי של הכרה עצמית, המניע את אברהם למרד קיומי בתבניות העבר. תוך שילוב בין תפיסות פסיכואנליטיות (יונג), פילוסופיות-קיומיות (קאמי, שפינוזה) וקוסמולוגיות-פיזיקליות (איינשטיין, פנרוז, כהן), המאמר מציג את כינון האלוהות העברית לא כאירוע חיצוני בלבד, אלא כאדריכלות רפלקסיבית של התודעה והקוסמוס.