Abstract

תמצית תקציר (Abstract) נייר עמדה זה מציג תזה אונטולוגית-קוסמית המערערת מיסודה את התפיסה האנתרופוצנטרית (מרכזיות האדם). גישה זו אינה חדשה ואוזכרה מספר פעמים, מה ששונה בגישה שלי היא תפקידם של בני האדם כשומרי סף של המערכת המורכבת הזאת. שאת הנזק הגדול לשיווי המשקל השברירי גרם האדם, והוא היחיד המסוגל לתקן זאת. בניגוד לגישות אחרות אין כאן נושא מוסרי דתי או אחר, אלא רק גישה הישרדותית של הבנה שהאיזון המתמטי פיזיקלי הופר וזה עניין של זמן לא ארוך (הנמדד בעשרות שנים או פחות) עד להכחדה או אתחול של המערכת הקוסמית. הערכה זו אינה נשענת על מיסטיקה אמונות או דת, אלא על ממצאים מדעיים והנחות לגבי הפרת האיזון ובפועל שינויים קיצוניים במזג האיר, רעידות אדמה, סופות, המסת קרחונים וכו'. על פי גישה זו, הקוסמוס בכללותו – הכולל את הדומם, הצומח, המים, האוקיינוסים והאוויר – אינו מהווה שלבי מעבר זמניים בדרך אל האדם, אלא מהווה מערכת של ענפים קוסמיים עצמאיים בעלי זכות קיום ותכונות ייחודיות משלהם. האנושות אינה עומדת בראש הפירמידה האבולוציונית; בהיעדר יתרון פיזיולוגי, חושי או הישרדותי כלשהו על פני שאר הענפים, האדם מתאפיין בשבריריות קיצונית ובתלות אבסולוטית במארג התומך בו. הייחוד היחיד של המין האנושי טמון ביכולתו להבין את היקום ולנסות לשמור על הקיים בו ואף למנוע אסונות אקולוגים ואחרים (שלחלוקם הגדול הוא אחראי) להביא למגיפות שונות ולהכחדות של מינים על פני כדור הארץ (שלחלוקם הגדול הוא אחראי) והבנת המארג המתמטי פיזיקלי של הקוסמוס. ומצד שני יכולתו ההרסנית להביא לכליה טוטאלית של כדור הארץ ושל המערכת הקוסמית כולה, עד כדי אתחול הקוסמוס לאחור אל תוך "מרק מהביל של אי-פרדה". מתוך הבנה זו, מנוסחת קריאה מחודשת לכינון מערכת חוקים אוניברסלית המגבילה את האדם באפוטרופסות קפדנית ומונעת קטסטרופות אקולוגיות וטכנולוגיות (כגון אנטרופיה של בינה מלאכותית).