נוב
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | גולן |
| גובה ממוצע[1] | 408 מטר |
| תאריך ייסוד | 1974 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,186 תושבים |
(למפת הגליל העליון רגילה)   נוב  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
5 מתוך 10 |
| http://www.nov.co.il | |
נוֹב הוא מושב דתי לאומי בדרום רמת הגולן, בסמוך לחיספין ואבני איתן. המושב שייך למועצה אזורית גולן ולארגון המושבים של הפועל המזרחי.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב נקרא על שם העיר נוב (אין לבלבל עם נוב המקראית, שהייתה באזור בנימין), הנזכרת בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות ב"תחום סוסיתא", לצד "חספיה" (היא חספין), לעניין מצוות התלויות בארץ[3]. השם השתמר ב"ח'רבת נאב" הסמוכה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב ממוקם ברמה שטוחה בגובה 410 מטרים מעל גובה פני הים מצפון לכביש 98, על קו פרשת המים שבין נחל אל על (הנשפך לכנרת) ונחל נוב (הנשפך לירמוך). בסביבה המצומצמת של היישוב ומדרום לו ישנה קרקע המתאימה לעיבוד חקלאי, בעוד מצפון לו סביבה בזלתית-טרשית נרחבת[4]. בסמוך ליישוב נמצאה בריכה ובור מים עתיקים, שאספו את מימיהם מנחל נוב.
מבנה היישוב טבעתי ומבני הציבור נמצאים במרכזו. נכון ל־2022 ביישוב כ-1000 תושבים בכ־220 בתי אב[5]. חלקו הוותיק של היישוב בנוי כנחלות חקלאיות, כאשר בתי המגורים צמודים זה לזה. בראשית שנות ה־90 נבנתה במושב שכונה ובה בתי מגורים קטנים ללא נחלות על ידי חברת עמידר, והחל מתחילת המאה ה־21 נבנים במושב בתי מגורים בהרחבה, לצד מספר מצומצם של נחלות חקלאיות חדשות.
ממזרח ליישוב שטח ביצתי בו שוכנת שמורת טבע אירוס הביצות נוב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסמוך ליישוב נמצא תל נוב, שהוצע לזהותו עם העיר עין-ענב הנזכרת במכתבי אל-עמארנה מתקופת הברונזה המאוחרת. זיהויו של היישוב עם העיירה נוב המוזכרת בכתובת רחוב מהתקופה ההלניסטית נראה ודאי, לאור שימור השם ההיסטורי וממצא מתאים[6]. באתר נמצאו חרסים מתקופות הברונזה התיכונה ב', הברזל ב', הפרסית, ההלניסטית, הרומית הקדומה והמאוחרת, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית[7]. החוקר שמואל קליין הציע שהיישוב נוסד על ידי פליטים שבאו הֵנה מעיר נוֹב שבארץ יהודה[8]. בתקופת השלטון הסורי שכן במקום כפר קטן בן עשרות משפחות בשם נאב. התל נחפר בחפירות הצלה מצומצמות ב-1993, 1994 וב-2020, אך טרם נחפר לעומקו ביסודיות.
מצפון ליישוב הקיים שכן כפר קטן נוסף בשם רסם א-רבח[9], ובסמוך לו אתר עם מספר דולמנים[10] וכפר קטן נוסף[11].
ביומה האחרון של מלחמת ששת הימים נכבש אזור דרום הגולן על ידי חטיבה 80 וכוחות קטנים נוספים שהונחתה ממסוקים בתאופיק ובוטמיה והתפרסו לאורך כביש 98. כח של סיירת צנחנים במילואים התמקם בסמוך לנוב, ובמהלך קרב עם כח סורי נסוג נהרג אחד החיילים במקום. לזכרו ניצבת אנדרטה למרגלות התל בצומת הכניסה למושב[12].
הקמת המושב
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקום בו נמצא היישוב תוכנן להקמת מושב דתי, כחלק מגוש יישובים דתיים באזור זה. מעט קודם להקמת המושב, היה שטח המושב שדה חקלאי שעובד על ידי גרעין נח"ל שישב באל-על הסמוכה. בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 הסמיך איגוד המושבים של הפועל המזרחי את אמיתי באב"ד לפעול לגיבוש גרעין מתיישבים להקמת מושב עובדים במקום. בתקופה הראשונה התגוררה מרביתה של קבוצת המייסדים בבתים סוריים בסמוך למושב השיתופי הסמוך, רמת מגשימים, ומיעוטם באל-על הסמוכה, ובשל תנאי החיים הארעיים, פעלה כמושב שיתופי. הקבוצה הייתה מבוססת בחלקה על חברי גרעין נח"ל בני שבט מוריה של תנועת בני עקיבא. ישוב הקבע החל להבנות ממערב לרמת מגשימים, כאשר הביצוע הוטל על חברת מקורות.
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים פונו בבהילות אנשי הקבוצה ביחד עם אנשי רמת מגשימים, הגברים גויסו לצבא והנשים והילדים פונו לעורף. ביום השני של המלחמה, כבש הצבא הסורי את רמת מגשימים והשטח שבו נבנו מבני הקבע של המושב, ושני שומרים דרוזים ששמרו על אתר הבנייה נלקחו בשבי. אחד מהם מת בשבי בעקבות אלימות שספג בחקירתו והזנחה רפואית[13]. ביום השלישי של המלחמה נכבש מחדש האזור על ידי כוחות חטיבה 9. עם שוך הקרבות חזרו הנשים והילדים להתגורר בתנאים קשים ובמקביל למלחמת התשה בהיאחזות אל-על הסמוכה. בחנוכה תשל"ד (1974) הסתיימה בניית 14 הבתים הראשונים אליהם עברו המשפחות הראשונות[14]. עד חג השבועות תשל"ד נמשכה מלחמת ההתשה בגולן במהלכה ספג המושב מספר הפגזות ארטילריות[15], אך המשיך להתפתח ולקלוט משפחות.
המושב נבנה כמושב עובדים, וכל משפחה קיבלה בית מגורים ולצידו שטח חקלאי של מספר דונמים מצומצם, ושטח חקלאי גדול יותר מדרום למושב. למרות התכנון המקורי ובלחץ הנסיבות, המשיך המושב לפעול כמושב שיתופי ולא כמושב עובדים, ופעל בניסיונות חקלאיים שונים בסביבה חקלאית לא-מוכרת, שרובם נכשלו. במקביל לניסיונות לפיתוח ענפים חקלאיים שונים, החל להתפתח ענפי גידול בעלי חיים, כדוגמת: ענף רפתות חלב, ענף לולי עופות, ענף מרעה בקר וענף רעיית צאן. כחלק מנוהג המגזר החקלאי בתקופה זו, צורף המושב הצעיר לארגון הקניות של משקי עמק הירדן, והמושב נוהל באמצעת אגודה שיתופית חקלאית. במשך הזמן נסגר ענף לולי העופות והצטמצם מאוד ענף רעיית הצאן.
בשנים 1974–1978 התגוררו ביישוב חברי הגרעין המייסד של אבני איתן.
במאי 1984 נעצר חבר המושב - בועז היינמן שהיה אחד מאנשי המחתרת היהודית. הוא נשפט ונדון למאסר ועונשו קוצר על ידי הנשיא הרצוג[16][17]. כיום - אינו מתגורר ביישוב[18].
המשבר הכלכלי של שנות ה-80
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנות ה-80 נקלע המושב למשבר כלכלי כבד עקב ניהול כלכלי כושל, לקיחת אשראי מופרז לצורך פיתוח חקלאי (כדוגמת השקעה גדולה בהקמת מחלבות רמת הגולן, בה היה שותף המושב בראשיתה[19]), וכחלק מהמשבר הכללי של תקופה זו שעבר על המגזר החקלאי על רקע תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985. במקביל עבר המושב משבר חברתי עקב חילוקי דעות קשים בין החברים על דרך ניהול המושב כמושב עובדים או כמושב שיתופי, ועל השקעת הון משותף גדול בהקמת המחלבה. בעקבות החובות הכבדים מונה ועד ממונה חיצוני לאגודה החקלאית של המושב, על ידי ארגון הקניות של משקי עמק הירדן, שהיה בעל החוב העיקרי של המושב[20]. בהמשך עברה האגודה השיתופית שצברה חובות כבדים לכינוס נכסים ולהסדר חוב, כחלק מהסדר חובות המושבים. בקיץ 1989 העביר משרד האוצר סיוע חירום חריג של כ-19 מיליון ש"ח למושב[21]. הניהול המשותף של המושב והרפתות פורק, והמושב הפך להיות מושב עובדים. כיום חברי האגודה החקלאית במושב מתנהלים כלכלית באופן עצמאי, בעוד האגודה השיתופית מסדירה בעיקר נושאים חקלאיים. על רקע קושי גובר בהתבססות על חקלאות כעוגן כלכלי במשק המשפחתי, החלה תופעה של מספר תושבים המעבדים שטחים בהיקפים גדולים המוחכרים להם על ידי תושבים שחדלו לעסוק בחקלאות, והיקף גובר של עיסוק בעבודות חוץ שאינם חקלאיות. במקביל החל פיתוח המושב מבחינה תיירותית, והחלו להבנות יחידות אירוח לנופש על שטחים חקלאיים קטנים סביב הבתים.
נכון ל־2022 מונה המושב כ-220 משפחות, רובן הגדול של תושבים שאינם חברים באגודה החקלאית. נוב הוא היישוב היהודי הרביעי בגודלו בגולן לאחר קצרין, חספין ובני יהודה, והישוב החקלאי הגדול בגולן.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת היישוב מתבססת על חדרי אירוח, רפתות, צאן ובקר במרעה, עיזים לייצור חלב וגידולים חקלאיים: מטעים נשירים (תפוחים, שזיפים, אגסים, נקטרינות, אפרסקים) כרם ענבים להכנת יין וכרם זיתים להכנת שמן, הדסים ופרחים. בנוסף לאלה ישנם אנשי חינוך רבים במושב ובעלי מקצועות חופשיים.
ביישוב ריכוז גדול של רפתות בקר, ותושבי המקום היו חלוצי גידול הדסים משולשים למצוות ארבעת המינים באופן מסחרי ואיכותי. כמו כן, קיימת במושב חווה לגידול דגי נוי מסוג דיסקוס (Symphysodon).
כמו כן, היישוב היה שותף, יחד עם עוד ארבעת היישובים הדתיים האחרים בגולן (רמת מגשימים, יונתן, אבני איתן, ואלוני הבשן), בהקמת בית המלון "כינר - גליל" על חוף הכנרת. במהלך המשבר הכלכלי מכר המושב את החזקותיו במקום לשאר השותפים.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]במושב פועל מעון יום בהנהלת המושב ושלושה גני ילדים. בית הספר היסודי ממלכתי-דתי נמצא בחיספין הסמוכה, וכן תלמוד תורה לבנים בגילאי היסודי. בית ספר משותף דתי-חילוני ובית ספר אנתרופוסופי נמצאים בנטור. תלמידי התיכון לומדים בישיבות התיכוניות בסביבה, באולפנית טבריה באולפנת הגולן בקצרין, ובתיכון שקד בעמק המעיינות. כמו כן, פועלת ביישוב אולפנת "אי"ל ברמה" המיועדת לבנות המעוניינות ללמוד במקום קטן בו היחס האישי ובניית האישיות תופסים מקום מרכזי. פעילות אחר הצהריים החינוכית ביישוב כוללת סניף של תנועת הנוער בני עקיבא ותוכנית העשרה תורנית לגילאי גן עד בית ספר יסודי ב"תלמוד תורה".
ההשכלה התורנית הגבוהה במושב כוללת את מדרשת נוב.
מראשית שנות ה-70 ועד שנת 2010 כיהן כרב היישוב הרב יגאל אריאל. לאחר פרישתו, כיהן בתפקיד הרב אורי סדן. בשנת 2022 נבחר לתפקיד הרב יוסף סוראני[22].
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנוב נבחרת כדורסל בשם הפועל "אגרולן" נוב, שמשתתפת בקביעות בליגת יישובי הגולן וזכתה במסגרתה פעמיים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכה לבנה, גולן - 20 שנה ועוד 2000, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר התיירות של מושב נוב
- נוב, באתר מועצה אזורית גולן
- נוב, באתר "רום גליל"
- איתמר גור, באים לקטיף הדסים בגולן, יוצאים עם שידוך, באתר nrg, 29 בספטמבר 2015
נוב (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א'.
- ^ מפה גאולוגית רמת מגשימים, אתר המכון הגיאולוגי לישראל
- ^ דברי הסבר לתוכנית מתאר למושב נוב
- ^ משה הרטל ויגאל בן אפרים, נוב - 40/1, אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל, 2012
- ^ תל נוב, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- ^ עבר הירדן היהודי: מזמן בית־שני עד המאה האחרונה של ימי־הבינים, אתר פרויקט בן יהודה
- ^ רסם א-רבח, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- ^ מעלה נחל אל-על, אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- ^ נוב (מערב), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- ^ אתר הנצחה לזכר משה ויזל, באתר יזכור
- ^ מנחם רהט, כך עינו הסורים למוות דרוזי שבוי מבית־ג'אן, מעריב, 9 ביוני 1974
המשך
מנחם רהט, הבדואים הסתתרו מתחת לגשרון, אך גם הסורים חיפשו שם מחסה..., מעריב, 7 ביוני 1974
מנחם רהט, "מי את?" שאל הדרוזי ששב אחרי 23 שנה, מעריב, 4 באוגוסט 1974
מוחמד אבו עסלה, אתר ההנצחה לחללי פעולות איבה - ^ מושב נוב - ישוב קבע בגולן, דבר, 23 בדצמבר 1973
- ^ יונה שמשי, תוגבר כח צה"ל בחזית הצפון, דבר, 2 באפריל 1974
יעקב ארז, שלושה חיילי צה"ל נהרגו בגולן, הסורים ירו מאות רבות של פגזים, מעריב, 28 במאי 1974 - ^ ,^!,^!^ן"ןוון^וו":,!?,!^,!! | מעריב | 19 יוני 1984 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית], באתר www.nli.org.il
- ^ מושבו של בועז _היינמן בבית־ הכנסת של נוב נותר מיותם | מעריב | 16 פברואר 1986 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ נעמה לנסקי, הטרוריסט הטוב, באתר הארץ, 23 במאי 2007
- ^ מיכל הולצמן, שופרסל וקו־אופ מבקשים את מחלבות רמת־הגולן, מעריב, 18 בדצמבר 1985
- ^ יהודה גורן, מחלוקת בנוב בין בעלי רפתות לוועד והחלב נשפר כמים, מעריב, 19 בפברואר 1988
- ^ טל שחף, ועדת הכספים של הכנסת אישרה 18.5 מיליון ש"ח למושב נוב בגולן, מעריב, 6 בספטמבר 1989
- ^ ראו כאן
| ||||||||||||
