צימר
צִימֶר (מילולית מגרמנית ומיידיש: "חדר"; החלופה העברית התקנית שקבעה האקדמיה: חֲדַר נופש; שמות נוספים: חדרי אירוח, אירוח כפרי) הוא חדר או מערכת חדרים, על פי רוב בבית מגורים או בחצרו, המושכרים למטיילים ולנופשים למשך לילה אחד או מספר לילות לצורכי הלנה.
המונח "צימר" אומץ לעברית המדוברת מיידיש וממדינות מרכז אירופה דוברות הגרמנית, שם הרבו מטיילים ישראליים להיתקל בשלטי "צימר פריי" (Zimmer Frei - חדר פנוי) מוצבים על בתים המציעים חדר להשכרה למטיילים, בעיקר באזורים הכפריים, טרם הייתה תופעת אירוח זו נפוצה בישראל.[דרוש מקור] במדינות דוברות אנגלית מוכר המושג המקביל "B&B" (או "Bed and Breakfast", משמע, "מיטה וארוחת בוקר") לסגנון אירוח דומה המציע חלופה אינטימית-ביתית לאירוח במלון.[1]
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגליל וברמת הגולן התפתחה תעשייה ענפה של צימרים, השייכים למשפחות פרטיות במושבים וביישובים כפריים, המשכירות אותם לתקופה קצרה. התעשייה החלה להתפתח בשנות ה-90 של המאה ה-20, כאשר חלה ירידה ברווחי ענף החקלאות, ומשפחות רבות בעלות חוות חקלאיות ביישובים קהילתיים, קיבוצים, מושבים וחוות בודדים החליטו לנסות את כוחן בעסקי האירוח. הצימרים הראשונים הופיעו בקיבוצים ובמושבים שונים, תחילה במבנים על קרקע שיועדה לחקלאות, אך בפועל שימשה לאירוח נופשים. כיום יש קיבוצים, כפרים ומושבים שעיקר פרנסתם על אירוח נופשים בתיירות פנים. בהמשך התרחב ענף הצימרים גם בנגב ובערבה.
הענף היה בשיא שלו בעשור הראשון של המאה ה-21, עם שיעורי רווחיות גבוהים[2], אך בעשור השני של המאה ה-21, החלה דעיכה בענף, שבאה בעקבות עלייה בסטנדרטים של הלקוחות, שהביאה אותם לחוסר רווחיות.
חדרי האירוח בישראל מציעים שירותים ברמות איכות רבות ומגוונות, כשרובם נבדלים זה מזה בנוף, ברמת הבידוד, ובמגוון התוספות. תוספות שגורות הן ג'קוזי, בריכת שחיה, טלוויזיה, אינטרנט, פינת אוכל, ארוחות בוקר (לרוב בתשלום נוסף). כמה צימרים אף מציעים שילוב של פעילויות חוץ, טיפולי ספא ומסאז' ושירותים נלווים נוספים.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ענף התיירות הכפרית בישראל הציע בשנת 2015 כ-6,500 חדרי אירוח.[3]
משרד התיירות הכניס לשימוש תו איכות IBB, אשר מדרג את מתקני האכסון על פי כ-140 קריטריונים בינלאומיים, איכותיים וכמותיים אשר הותאמו לישראל. מספר קריטריונים לדוגמה: אמת בפרסום, בטיחות, גודל מינימלי של יחידה, מיזוג/חימום, ניקיון ותחזוקה, מידע זמין על אזור האכסון, שירותי הסעדה בסביבתו ועוד. המשרד הוביל את תהליך הדרוג על מנת ליצור שפה אחידה בין בעלי הצימרים לבין הלקוחות. המטרה היא לאפשר לקהל הנופשים לקבל את מירב המידע על מצאי החדרים ואופציות לנופש באזור, ובד ובד עולה רמת השרות והאיכות של חדרי האירוח הכפרי בישראל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דפנה ברמלי-גולן, עלייתו ונפילתו של הצימר הישראלי. באתר גלובס, 19 בדצמבר 2014
- רשימת ההוצאות נחשפת: למה אנחנו משלמים כל כך הרבה על לילה בצימר?, באתר וואלה, 18 במרץ 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בישראל, B&B משמש במשמעות שונה במקצת - בסיס תעריפי של אירוח בבית מלון המגלם לינה וארוחת בוקר כלולה בתעריף החדר.
- ^ אריק מירובסקי, בצימרים בצפון מתחילים להרגיש את הצפיפות, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2005
- ^
גילי מלניצקי, ענף הצימרים בישראל על סף קריסה, באתר TheMarker, 7 בפברואר 2017
