סובייקטיביות

סוּבְּיֶיקְטִיבִיוּת היא התבוננות מזווית ראייה מסוימת, אישית, שאינה מתבססת רק על העובדות אלא על מחשבות, רגשות ותחושות הקשורות לסובייקט, לפרט. את הסובייקטיביות נהוג להנגיד לאובייקטיביות.

הסובייקטיביים טוענים כי לא ניתן להתעלם מעולמו הפנימי של הסובייקט, וכי גם לרגשותיו ולהסתכלותו הייחודית האישית יש חשיבות מכרעת בהסתכלות על העולם. סובייקטיביות קיצונית עשויה לטעון כי אין דבר כזה "עובדות" שנכונות באופן בלתי תלוי, אלא הכול תלוי בצורת הראייה של המתבונן.

המושג סובייקטיבי לקוח מתחום האפיסטמולוגיה, כקשור בתפישה האנושית, ועל כן הוא תמיד לא מוחלט, וערכו תלוי בעיני המתבונן, בסיטואציה, במקום, בזמן ובכל משתנה אפשרי אחר. לדוגמה, דבר הנחשב רב ערך בעיני אדם אחד, עשוי להיחשב חסר ערך בעיני אדם אחר, או אפילו בעיני אותו אדם, עם השתנות המצב. למשל, גבר מסוים עשוי להיחשב יפה או מושך בעיני נשים רבות, אך פחות גברים יחושו הערכה דומה לאותו גבר עצמו.

אחד מסוגי הסובייקטיביזם, הוא סובייקטיביזם מוסרי – השקפה לפיה המשפטים המוסריים מבטאים את עמדתו של כל אדם בנפרד. לא ניתן להוכיח טענות מוסריות, ערכים אינם משקפים מציאות כלשהי, ערכים אינם עובדות ואי אפשר להבחין בין אמת לשקר במוסר. דייוויד יום, שמייצג השקפה זו, טוען שהרגש המוסרי הוא שקובע את השבח או הגנאי של הפעולה. לדבריו, הערכים אינם קיימים במציאות ואינם מייצגים עובדות, הרגש הוא שמצוי ביסוד השיפוטים המוסריים של האדם ומהווה את המניע לפעולה המוסרית. תפקיד השכל במוסר הוא להתאים את האמצעים הטובים ביותר למען השגת המטרה שנקבעה על ידי הרגש, ולקיים מערכת הכרעות כאשר מדובר בשאלות של צדק.

בעיות של סובייקטיביות בשאלה איך אנו תופסים את העולם נידונות בין השאר בתחום הפילוסופי תורת ההכרה.

הדגשה של הפן הסובייקטיבי קשורה לרוב לקבלה והכלה של האחר (פלורליזם) וכן לזרם הפוסט מודרני.

ראו גם

• אובייקטיביות
• אובייקטיביזם (איין ראנד)
• אינטרסובייקטיביות
• אינדיבידואליזם
• פוסט-מודרניזם
• סובייקטיביזם
• סובייקטיביזם מוסרי

ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.