לדלג לתוכן

מין קבוצתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מין קבוצתי היא התנהגות מינית אנושית הכוללת יותר משני משתתפים, מכל נטייה מינית או מגדר. ניתן לאמץ כל סוג של פעילות מינית ולכלול יותר משני משתתפים, אך לכמה צורות יש שמות משלהן.

מין קבוצתי מתרחש בדרך כלל במסיבות מין פרטיות או במפגש סווינגינג חצי ציבורי, אך עשוי להתקיים גם במכוני עיסוי (אנ') או בבתי בושת, או במקומות שיפוט מסוימים, במקומות ייעודיים כגון מועדוני מין. במקומות שבהם מין פוליאמורי הוא טאבו או לא חוקי, מין קבוצתי עשוי להתקיים במקומות פרטיים או חשאיים כולל בתי מגורים, חדרי מלון או מועדונים פרטיים.

תנוחות מין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
איור של מין קבוצתי מתוך קאמה סוטרה

באופן עקרוני, ניתן להתייחס לכל התנהגות מינית המבוצעת על ידי יותר משני אנשים כמין קבוצתי.

  • מעגל מאוננים: אוננות קבוצתית בקרב גברים, בדרך כלל במעגל.
  • שרשרת דייזי: קבוצת המשתתפים מבצעים מין אוראלי זה על זה במערך מעגלי, ומאפשר לכל משתתף לתת ולקבל יחסי מין בעת ובעונה אחת.
  • גאנג באנג: מספר אנשים המבצעים פעולות מין באדם אחד, בתורו או במקביל.
  • שלישייה: שלושה אנשים מקיימים יחסי מין, לא בהכרח בו זמנית. אין להתבלבל עם מנאז' א-טרואה.
  • רביעייה: ארבעה אנשים מקיימים יחסי מין, לא בהכרח בו זמנית. אין להתבלבל עם מנאז' א-קאטר.
  • חדירה כפולה: שני אנשים נחדרים מינית בו זמנית או אדם נחדר מינית על ידי שני אנשים.
  • ספינטריאן: מונח ששימש סווטוניוס לתיאור שיטות קבוצתיות מיניות שהקיסר טיבריוס הקפיד לעשות בקאפרי.[1]
  • סווינגינג רך: זוגות העוסקים בפעילות מינית באותו החדר אך ללא מגע מיני ביניהם.

סוגי מסיבות מין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסיבת מין היא מפגש בו מתקיימת פעילות מינית. ניתן לארגן מסיבות מין על מנת לאפשר לאנשים לעסוק בפעילות מינית מזדמנת או בכדי לאפשר לזוגות או לאנשים המעוניינים במין קבוצתי להיפגש. כל מפגש בו צפויה פעילות מינית יכול להיקרא מסיבת מין.

ישנם מספר סוגים של מסיבות מין:

מסיבת סווינגינג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסיבת סווינגינג היא מפגש שבו אנשים או זוגות במערכת יחסים מחייבת יכולים לעסוק בפעילות מיניות עם אחרים כפעילות מין מזדמן או חברתית.[2]

מסיבות סווינגינג עשויות לכלול פעילויות מין קבוצתיות שונות. המשתתפים יכולים לעסוק במין חודרני או במין לא חודרני. זוגות סווינגינג חדשים בדרך כלל בוחרים בסווינגינג רך לפני שהם מרגישים בנוח עם החלפה מלאה, אם כי זוגות רבים עדיין עושים סווינגינג רך מסיבות אישיות.[3][4] מבחינה טכנית, זוהי צורה של אקסהיביציוניזם ולא "מין קבוצתי" כשלעצמו.

אורגיה היא מפגש שבו אורחים עוסקים באופן חופשי בפעילות מינית פתוחה ובלתי מרוסנת או במין קבוצתי. אורגיית בונגה בונגה (אנ') היא אורגיה בה משתתפים מקיימים יחסי מין מתחת למים, כגון בבריכות שחייה, בים או בג'קוזי.[5]

שרשרת דייזי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרשרת דייזי היא תנוחת מין שכוללת לפחות שלושה אנשים, שבמהלכו כל אדם מקיים יחסי מין בו זמנית עם האדם שלצידו בקבוצה, ובכך יוצר שרשרת.[6][7][8][9][10]

כמו כל פעילות מינית אחרת, הסיכונים היחסיים של מין קבוצתי תלויים בפעילויות הספציפיות שעוסקים בה, אם כי מספר רב של שותפים מיניים מגביר את הסיכון לחשיפה למחלות מין.

מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, היה לובי פעיל נגד סאונות, שהאשים אותם בהתפשטות של מחלות מין, בפרט HIV, במיוחד בארצות הברית.[11][12] הסוציולוג סטיבן או. מורי, כותב כי: "מעולם לא הוצגו ראיות לכך שהליכה לסאונות מהווה גורם סיכון לחלות באיידס".[13] במדינות אחרות, החשש מפני התפשטות מחלות מין גרמו לסגירת סאונות, לטובת מועדוני מין, בהם כל הפעילות המינית מתרחשת בשטח פתוח, וניתן לצפות ולאכוף אותם על ידי מוניטורים.[14]

התומכים מציינים כי מקומות שבהם מתקיים יחסי מין קבוצתיים מספקים לעיתים קרובות קונדומים, סכרים דנטליים (אנ'), כפפות לטקס, חומרי סיכה ופריטים אחרים למין בטוח יותר. כיום, סאונות מהווים מקור מרכזי למידע מיני בטוח יותר, בין היתר הם מספקים חוברות ופוסטרים של מין בטוח יותר באופן בולט (לעיתים קרובות על קירות כל חדר וגם בשטחים המשותפים), מספקים קונדומים וחומרי סיכה בחינם, ולעיתים קרובות דורשים מהלקוחות לאשר שהם יקיימו יחסי מין בטוחים יותר.[15][16][17][18]

בסקר שנערך ב-2015 בארצות הברית, 17.8% מהגברים השיבו כי הם עשו בעבר שלישייה, לעומת 10.3% מהנשים, וכן כי 11.5% מהגברים השיבו כי הם עשו בעבר מין קבוצתי, לעומת 6.3% מהנשים.[19]

חוק עבירות המין 1967 (אנ') פסל יחסי מין הומוסקסואליים בין שני גברים מעל גיל 21 באופן פרטי באנגליה ובוויילס.[20] עם זאת, מגבלות הפרטיות של החוק פירושו שאדם שלישי לא יכול היה להשתתף במין או אפילו להיות נוכח, כמו כן שני הגברים לא יכולים לקיים יחסי מין בבתי המלון. מגבלות אלו בוטלו על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם ב-2000.[21]

סעיף 20א (אנ') בחוק החוסר מוסריות 1957 (אנ')‏,[22] היה חוק דרום אפריקאי, שנחקק על ידי תיקון חוק ב-1969, והוא הפליל את כל המעשים המיניים בין גברים שהתרחשו בנוכחות אדם שלישי. תיקון זה הוסר ב-1998 לאחר שבית המשפט החוקתי של דרום אפריקה (אנ') פסל אותו בפסק הדין שהתקבל מהקואליציה הלאומית לשוויון הומואים ולסביות נגד שר המשפטים (אנ').

בתיק הטרדה מינית מ-1996 שהוגשה נגד התאגיד היפני מיצובישי מוטורס על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה (אנ') הדגיש כי הייתה מעורבות תאגידית של מיצובישי במסיבות מין שארגנו מנהלים ועובדים אחרים בחברה.[23]

מין קבוצתי אינו חוקי בסין, בשל סעיף 301 בחוק הפלילי בסין מ-1997, האוסר על "ריחנות קבוצתית".[24][25]

מסיבות מין היוו מוקד נפוץ של פאניקה מוסרית שניזונו מדיווחים בתקשורת הטוענים שמסיבות כאלו נפוצות, או גדלות בשכיחותן, במיוחד בקרב בני נוער.[26]

דיווחים בתקשורת סנסציוניים על שכיחות מסיבות מין, במיוחד בקרב צעירים, מופיעים בקביעות מסוימת. בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, למשל, נטען כי נערות מתבגרות, בעיקר בכל רחבי דרום ארצות הברית והמערב התיכון, מקימות "מועדונים לא בתולים", שבהם ארגנו וקיימו אורגיות מין עם דיווחים על זוגות המזוהים באמצעות שליפת מספרים מכובע. טענות אלו נחקרו והופרכו.[27][28][29][30]

מספר סיפורים מסוג זה עלו בארצות הברית ב-2003. בניו יורק, החלו שמועות על כך שבני נוער נעדרו מבית הספר בשביל להשתתף ב"מסיבות הברזה", בזמן שהוריהם היו בעבודה. בית ספר אחד אפילו השעה קבוצה של בנות על כך שנטען שהבריזו מלימודיהן בשביל להגיע למסיבה כזו, וסירב לאפשר להן לחזור לבית הספר עד שכל אחת מהן הגישה בדיקה רפואית לאיתור מחלות מין והיריון לבדיקה על ידי אחות בית הספר. האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות הגיש בשם הבנות תביעה פדרלית נגד בית הספר,[31] וזכה להסדר שכלל נזקים כספיים ושינוי מדיניות של מחוז בית הספר.[32]

מסיבת קשת היא אגדה אורבנית חסרת בסיס שהתפשטה מתחילת המאה ה-21. באירועים אלו, נשים שלבשו גוונים שונים של שפתון מבצעות מין אוראלי בגברים, כאשר הן משאירות על איבר מינם של הגברים את צבעי השפתון,[33] תוך התעלמות מהעובדה שבמצב כזה הצבעים יתמזגו. מסיבת קשת הופיעה במופע של אופרה וינפרי ב-2003, והיה לנושא של הרומן Rainbow Party‏.[33] ב-27 במאי 2010, תוכנית הטלוויזיה The Doctors (אנ') דנה בנושא עם עשרות בני נוער, הורים ואנשי מקצוע על מסיבות קשת. עם זאת, חוקרי מין ואנשי מקצוע בתחום הבריאות המתבגרים לא מצאו הוכחות לקיומם של מסיבות קשת, וככאלו שמייחסים את התפשטות הסיפורים לפאניקה מוסרית.[33]

סיפורים דומים הנוגעים לבני נוער שמשתמשים בצמידי ג'ל (אנ') כקופונים או כאותות למין עלו גם אז, עם היעדר דומה של ראיות.[34]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "What Parents Don't Know About Their Teen Daughters' Sex Lives" (part of "The Secret Life of Teens"). Primetime, May 18, 2006. ABC.
  • Primetime, July 21, 2005. ABC
  • Adkins, Lesley and Adkins, Roy A. (1998). Handbook to Life in Ancient Greece. ISBN 0-19-512491-X.
  • Alexander, Timothy Jay (2007). A Beginner's Guide to Hellenismos. ISBN 978-1-4303-2456-0.
  • Alexander, Timothy Jay (2007). Hellenismos Today. ISBN 978-1-4303-1427-1.
  • Burnet, John (2005). Early Greek Philosophy. ISBN 1402197535.
  • Dillon, Matthew (2002). Girls and Women in Classical Greek Religion. ISBN 0-415-20272-8.
  • Legman, Gershon (1969). Oragenitalism: Oral Techniques in Genital Excitation. New York: The Julian Press Inc.
  • Maffesoli, Michel (1993). The Shadow of Dionysus: A Contribution to the Sociology of the Orgy. ISBN 978-0-7914-1239-8.
  • Partridge, Burgo (1960). A History of Orgies.
  • Persson, Martin (1970). The Minoan-Mycenaean Religion and Its Survival in Greek Religion. ISBN 0-8196-0273-6.
  • Talese, Gay (1980). Thy Neighbor's Wife.
  • Weill, Sabrina (2006). The Real Truth About Teens and Sex: From Hooking Up to Friends with Benefits – What Teens Are Thinking, Doing, and Talking About, and How to Help Them Make Smart Choices. New York: Perigee. ISBN 978-0-399-53280-1.
  • Wilson, Nigel Guy (2005). Encyclopedia of Ancient Greece. ISBN 0-415-97334-1.
  • Weinberg, Martin S.; Williams, Colin J. (בדצמבר 1975). "Gay Baths and the Social Organization of Impersonal Sex". Social Problems. 23 (2): 124–136. doi:10.1525/sp.1975.23.2.03a00020. JSTOR 799651. {{cite journal}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מין קבוצתי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Forberg, Friedrich Karl (1963). Manual of classical erotology (De figuris Veneris). Medical Press of New York. p. 233.
  2. ^ Bergstrand, Curtis; Blevins Williams, Jennifer (2000-10-10). "Today's Alternative Marriage Styles: The Case of Swingers". Electronic Journal of Human Sexuality. 3. ארכיון מ-2018-01-26. נבדק ב-2010-01-24.
  3. ^ Wojick, Helen (ספט' 2011). "What is a Swinger?". The Swinger Blog. ארכיון מ-2012-02-07. נבדק ב-15 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "SWINGERS DEFINITIONS - Swinger words that begin with a S". ארכיון מ-2012-12-17. נבדק ב-16 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Berlusconi's 'Bunga Bunga Orgies'" (אורכב 10.03.2011 בארכיון Wayback Machine). The Daily Beast, 7 November 2010
  6. ^ "A dictionary of slang - "D" - Slang and colloquialisms of the UK". ארכיון מ-2020-10-27. נבדק ב-16 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "theswinginglife.com". אורכב מ-המקור ב-4 בפברואר 2012. נבדק ב-16 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Legman 1969, p. 307
  9. ^ Legman 1969, p. 304
  10. ^ Legman 1969, p. 305
  11. ^ Gross, Jane (14 באוקטובר 1985). "Bathhouses reflect AIDS concerns". The New York Times. ארכיון מ-2021-06-12. נבדק ב-26 בדצמבר 2006. At the St. Marks Baths, for the price of a locker or a room, patrons now get a free condom, enclosed in a package that bears the legend the contents of this envelope could save your life. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Woods & Binson 2003
  13. ^ Murray 1996
  14. ^ Woods, William J.; Diane Binson (2003). Gay Bathhouses and Public Health Policy. Haworth Press. ISBN 978-1-56023-273-5. נבדק ב-10 ביולי 2008. {{cite book}}: (עזרה)
  15. ^ Westerfelt, Alex (באוגוסט 2005). "Bathhouse Norms: What goes on in the Bathhouse?". Healthy Living. אורכב מ-המקור ב-20 בפברואר 2012. נבדק ב-10 ביולי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Bernstein, Sharon (23 במרץ 2004). "Rising Rate of HIV Infection Renews Bathhouse Debate". Los Angeles Times. ארכיון מ-2012-10-03. נבדק ב-10 ביולי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "NHS to hold STI testing in gay sauna". Pink News. 15 באוקטובר 2007. אורכב מ-המקור ב-29 ביוני 2011. נבדק ב-21 באוקטובר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "QX journal article". QX Magazine London. QX (758): 44. 17 בספטמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-26 בנובמבר 2009. נבדק ב-25 באוקטובר 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Sexual diversity in the United States, 2015 survey (ארכיון)
  20. ^ "From Section 28 to a Home Office float - Tories come out in force at gay march" (אורכב 05.08.2018 בארכיון Wayback Machine), The Guardian, London, 3 July 2010.
  21. ^ "HUDOC - European Court of Human Rights". hudoc.echr.coe.int. ארכיון מ-2018-11-08. נבדק ב-2016-11-18.
  22. ^ In 1988 the Immorality Act was renamed the Sexual Offences Act.
  23. ^ "Equal Employment Opportunity Commission v. Mitsubishi Motor Manufacturing of America Inc." (אורכב 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine), Adam J. Conti, LLC, Filing 96-1192, September 15, 1997
  24. ^ עותק בארכיון (ארכיון)
  25. ^ Robert Foyle Hunwick. "Polyamory in the PRC: A brief history of sex and swinging in modern China". SupChina. ארכיון מ-2020-03-30. נבדק ב-2020-03-30.
  26. ^ Daly, Susan (26 יוני 2010). "Is your teen sending secret sex signals?". Irish Independent. ארכיון מ-2010-11-01. נבדק ב-16 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Morin, Relmin (26 באוגוסט 1951). "'Non-Virgin Club' New Aspect of Teen-age Sex Misbehavior". Eugene Register-Guard. ארכיון מ-2021-07-11. נבדק ב-19 באוקטובר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Cahn, Susan (2007). Sexual Reckonings: Southern Girls in a Troubling Age. Cambridge, MA. Harvard University Press. (p. 199) ISBN 978-0-674-02452-6
  29. ^ Peril, Lynn (2002). Pink Think: Becoming a Woman in Many Uneasy Lessons. New York. W.W. Norton & Company Inc. (pp. 100-101) ISBN 0-393-32354-4
  30. ^ "Mattoon, Illinois History 1950-1959". mattoonhistory.home.mschsi.com. אורכב מ-המקור ב-2012-11-03. נבדק ב-2012-10-19.
  31. ^ "NYCLU Sues New York School Officials for Forcing Teen-Age Girls to Undergo Intrusive Medical Exams" (אורכב 01.11.2009 בארכיון Wayback Machine) (July 8, 2003). aclu.org. Retrieved February 2, 2007.
  32. ^ nyclu.org/case/doe-and-roe-v-reid (אורכב 07.07.2010 בארכיון Wayback Machine)
  33. ^ 1 2 3 Lewin, Tamar (June 30, 2005). "Are These Parties for Real?" (אורכב 28.02.2015 בארכיון Wayback Machine) The New York Times. Retrieved August 27, 2009.
  34. ^ Mikkelson, Barbara (2003). "Sex Bracelets" (אורכב 22.01.2020 בארכיון Wayback Machine). snopes.com. Retrieved December 22, 2005.