לדלג לתוכן

טיפול הורמונלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיפול הורמונלי הוא טיפול המשתמש בהורמונים בטיפול רפואי. בין הטיפולים ההורמונלים הנפוצים כוללים טיפול הורמונלי חליפי (HRT) המתייחס לטיפול בנשים בגיל המעבר וכן לטיפול הורמונלי מתקן לנשים ואנשים טרנסג'נדרים. קיימים הורמונים נוספים שניתנים בטיפול הורמונלי, ומתאימים לנשים ולגברים עבור בעיות שונות. בטיפולים קיימים הורמונים סינתטיים (שאינם זהים להורמונים בגוף האדם) והורמונים טבעיים (זהים להורמונים המופיעים בגוף האדם), וקיימת מחלוקת על איזה טיפול עדיף. הטיפולים ההורמונליים נועדו ברובם להשלים מחסור אשר נוצר בגוף האדם, אם זה עקב הזדקנות או עקב בעיות פיזיולוגיות שונות. הטיפולים משפרים בדרך כלל סימפטומים שונים אשר מקושרים לחוסר בהורמון הרלוונטי.

טיפול הורמונלי לגיל המעבר לנשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טיפול הורמונלי חליפי

טיפול הורמונלי חליפי (HRT - Hormone Replacement Therapy), מהווה מערכת של טיפולים רפואיים לנשים בגיל המעבר אצל נשים (מנופאוזה), בזמן הפרימנופאוזה (perimenopause - מצב המתחיל מספר שנים לפני המנופאוזה), ובמידה מופחתת במצב הפוסט-מנופואזה (כאשר הסימפטומים של המנופאוזה נעלמו). הטיפול מבוסס על ההנחה שהוא יכול למנוע חוסר נוחות הנובעת מהירידה ברמות ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, האופיינית לתקופות אלה. סימפטומים אופייניים לנשים במצבים אלה הם גלי חום, הזעה מוגברת, האצת פעימות לב, יובש בנרתיק, עלייה במשקל, שינויים במצב הרוח, עצבנות, חרדות, דיכאון ועוד. כמו כן קיימים סיכונים למחלות לב ודלדול עצם (אוסטאופורוזיס).

בטיפול משתמשים בתרופות המעלות בצורה מלאכותית את רמות ההורמונים. סוגי ההורמונים העיקריים שבשימוש הם אסטרוגן, פרוגסטרון, פרוגסטין ולעיתים טסטוסטרון. האסטרוגנים הם למעשה משפחה של הורמונים, הכוללת את ההורמון הטבעיים אסטריול, אסטרדיול ואסטרון, והורמונים סינתטיים נוספים. הפרוגסטרון הוא הורמון טבעי, להבדיל מפרוגסטין שהוא גרסה סינתטית של ההורמון, אשר אינה מופיעה באופן טבעי בגוף.

טיפול הורמונלי קיים במספר צורות. באופן כללי בדרך כלל מדובר בנטילת אסטרוגן מסוג כלשהו, ובדרך כלל נוסף אליו פרוגסטרון, או שקול כימי סינתטי שלו, הנקרא פרוגסטין. לעיתים נוסף גם טסטוסטרון.

בנשים שעברו ניתוח להסרת הרחם, ניתן בדרך כלל אסטרוגן ללא פרוגסטרון. ניתן לקבל את הטיפול בכדורים, מדבקות עוריות (transdermal patch), קרמים, טבעות נרתיק (vaginal rings) או, במקרים נדירים, בזריקה. המינון בדרך כלל עובר שינויים מחזוריים, כאשר אסטרוגן ניטל באופן יומי, ופרוגסטרון או פרוגסטין נלקח כשבועיים בכל חודש או חודשיים. בשיטה אחרת, ניטלים מינונים קבועים של כל ההורמונים. לעיתים מוסיפים אנדרוגן, בדרך כלל טסטוסטרון, כדי לטפל בחשק מיני שנפגע. הוא יכול גם לעזור בטיפול ברמת אנרגיה מופחתות ועוזר להפחית אוסטאופורוזיס לאחר גיל הבלות.

הטיפול ההורמונלי החליפי בדרך כלל משמש להקלה קצרת-טווח (שנה עד שנתיים, בדרך כלל פחות מ-5 שנים) מהתסמינים של גיל המעבר: גלי חום, מחזור לא תקין וכו'. בנשים צעירות בעלות בעיה בתפקוד השחלות, או לאחר ניתוח להסרתן, ניתן להשתמש בטיפול הורמונלי לשנים רבות.

על פי ממצאים מחקריים המציגים תוצאות רבות ומנוגדות לסיכונים והתועלת בטיפול ההורמונלי החלופי, ניתן להסיק כי תוצאות הטיפול תלויות בהורמון המדויק שניתן (סוג האסטרוגן או פרוגסטרון) ושיטת הנתינה שלו (כדורים, קרם, וכו') ויש לבדוק באופן ספציפי כל טיפול מול מחקר שבו ניתן טיפול זהה לחלוטין, אחרת ייתכן שהבדיקה לא נכונה.

טיפול בהורמונים סינתטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה הכימי של אסטריול (סוג של אסטרוגן טבעי)
המבנה הכימי של פרמרין (סוג של אסטרוגן סינתטי)

היסטורית הטיפולים הנפוצים ביותר הם ההורמונים הסינתטיים: אסטרוגנים שמקורם בבעלי חיים, ופרוגסטין, שהוא הורמון סינתטי בעל השפעה דומה לפרוגסטרון. עם הזמן, פורסמו מחקרים רבים שהראו שסכנות מסוימות מקושרות לטיפול בפרוגסטין בשילוב האסטרוגן שמקורו בסוסים. [1] בנוגע לטיפול בהורמונים הטבעיים של האדם, אסטרוגן ופרוגסטרון, קיימים מעט מאוד מחקרים. האבחנה היא חשובה, משום שתופעות הלוואי שמיוחסות להורמונים הסינתטיים אינן בהכרח תקפות גם עבור ההורמונים הטבעיים. אסטרוגן באופן כללי ידוע כמסרטן.[2] נמצא שפרוגסטרון סינתטי (פרוגסטין) פועל בגוף בצורה שונה מפרוגסטרון טבעי.[3]

הגישה לגבי השימוש בטיפול ההורמונלי החליפי השתנתה משמעותית בשנת 2002, כאשר הכריז ארגון הנשים WHI ‏(Women's Health Initiative), אשר הוקם על ידי ה-FDA, על תוצאות המחקר שלו לגבי השימוש בהורמונים. בוצע מחקר בו ניתן טיפול של אסטרוגן סינתטי בשילוב עם פרוגסטין (פרוגסטרון סינתטי). המחקר הופסק באמצע כי היה ברור שהטיפול שניתן הוא מסוכן. [4] נמצא שהטיפול באסטרוגן (מסוג התרופה פרמרין) מעלה באופן משמעותי את הסיכוי לסרטן השד, התקף לב ושבץ. מאז שהוכרזו תוצאות המחקר הופסק הייבוא של פרמרין לישראל. ממצאי ה-WHI אושרו במחקר רחב היקף, ארצי, אשר נערך בבריטניה, שנקרא The Million Women Study, וכלל מעל מיליון נשים.[5] כתוצאה ממסקנות אלה, מספר הנשים שנטלו טיפול הורמונליים צנח בכמעט חצי. האזהרה שהופיעה לאחר ההכרזות, בעיתון Journal of the American Medical Association ובמקומות אחרים, היא שעל נשים בגיל הבלות (שלא הוסרו השחלות שלהן) לקחת טיפול הורמונלי חלופי במינון המינימלי האפשרי, ולפרק הזמן הקצר ביותר שניתן. כדי לטפל בבעיות בריאות הקשורות בגיל הבלות, כגון אוסטאופורוזיס, הומלצו שינויים באורח החיים ו\או טיפולים אחרים, במקום הטיפול ההורמונלי.

התרופה פרמרין (Premarin) מכילה אסטרוגן סינתטי המופק משתן של סוסות הרות (דומה לאסטריול אך לא זהה). הסוסות בתעשיית הפרמרין סובלות מתנאי ניצול מחפירים, ללא יכולת לנוע בחופשיות, במצב צמא מתמיד ובהריונות תכופים, כאשר הסייחים נלקחים מהן לתעשיית הבשר. במחקר פיילוט נמצא שאסטרוגן סינתטי גורם לקרישת דם, אך אסטרוגן טבעי שהיה בשימוש במחקר לא גורם. אסטרוגנים סינתטיים נמצאו קשורים לסיכון לקרישה בוורידים. לעומת זאת, שימוש באסטרוגן טבעי לא הראה קשר לכך. כמו כן חברת התרופות המייצרת אותה Wyeth הונחתה לצרף לתרופה אזהרה על השימוש בה והסכנות. על התרופה יש להצהיר כי היא לא נועדה לטיפול בבעיות לב, ויש לציין את תוצאות מחקר ה-WHI לפיו השימוש מעלה את הסיכון לאירועי לב, שבץ, סרטן השד, קרישיות דם ועוד. החברה ספגה פגיעה קשה כתוצאה מפרסום תוצאות המחקר של ה-WHI. עקב ההפחתה בצריכה בהורמון הסינתטי פרמרין (ומעבר להורמונים טבעיים), צנחו רווחי החברה ממכירת התרופה מכ-4 מיליארד דולר למיליארד דולר בתור כשנתיים.

החברה הגישה בקשה ל-FDA לאסור את מכירת ההורמונים הטבעיים, משום שאינם "מוכחים מדעית" ומאושרים כתרופות. [6]

התרופה פרוברה (Provera) מכילה פרוגסטרון סינתטי. חברת Pfizer המייצרת את התרופה חויבה על ידי ה-FDA לרשום אזהרה מצורפת לתרופה על הסכנות בשימוש בה. ידוע שהתרופה גורמת לאיבוד מסת העצם. נמצא שנתינת התרופה בזריקה גורמת להחמרת אוסטאופורוזיס, האפקט המזיק נשאר זמן רב אחרי הפסקת הזריקות, וייתכן שהוא בלתי הפיך. [7] עם זאת, במחקרים אחרים טוענים שניתן להמשיך בטיפול זה.[8] עקב הנזקים האפשריים, ה-FDA וחברת Pfizer ממליצים לא להשתמש בתרופה לטווח ארוך משנתיים, עקב חששות מאיבוד עצם.

בנוסף, דרך החדרת החומר לגוף יכולה להיות חשובה גם כן. במחקר גדול שפורסם, נמצא שאסטרוגן בכדורים (לעומת אסטרוגן במדבקה על הגוף) קשור להעלאה פי 3 בסיכון לקרישיות בוורידים, לעומת האסטרוגן במדבקה שלא הגביר את הסיכון כלל. הסיבה היא כנראה משום שאסטרוגן שניטל בכדורים עובר שינויים בכבד לפני שמגיע למחזור הדם. [9] נמצא שטיפול בפרוגסטין ואסטרוגן בכדורים יכול להגביר סיכון להחמרה במחלות בכבד ובכיס המרה וקרישי דם מסוכנים. טיפול ארוך טווח כנראה גם מעלה את הסיכון לסרטן השד. [10] בנשים בעלות רחם, טיפול באסטרוגן סינתטי ללא פרוגסטרון, מעלה את הסיכון לסרטן הרחם. השילוב יכול להשפיע על רמות הטריגליצרידים בגוף ומעלה את הסיכון לאירועי לב.

ארגון הלב האמריקאי (American Heart Association - AHA) פרסם הנחיות לפיהן אין להסתמך על הטיפול המשולב הזה לשפר בריאות לב או להוריד את הסיכון למחלות לב.

היתרון הגדול בשימוש בהורמונים הסינתטיים, הוא שכולם רשומים כתרופות, ומאושרים על ידי ה-FDA. בנטילת הורמון סינתטי, ידוע שהוא יוצר על ידי חברת תרופות גדולה ושתוכנו הוא כפי שכתוב על הקופסה. זאת לעומת הורמונים טבעיים, אשר בדרך כלל מיוצרים על ידי בתי מרקחת ורוקחים פרטיים.

טיפול בהורמונים טבעיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה הכימי של פרוגסטרון טבעי
המבנה הכימי של טיבולון (פרוגסטרון סינתטי, נקרא גם Livial - ליוויאל)

בנוסף להורמונים הסינתטיים, קיימים גם הורמונים הנקראים "טבעיים" או ביו-זהים (bioidentical). הם נקראים כך משום שאלה הורמונים זהים מולקולרית לאלו המיוצרים בגוף. זאת בניגוד להורמונים הסינתטיים, שנוצרו במעבדה ואינם קיימים בטבע, או שהם "טבעיים" עבור בעלי חיים אחרים (כגון סוסים). עד שנת 2004, היתרון היחסי של ההורמונים הטבעיים על פני הסינתטיים נחשב כ"לא מוכח". [11] טיפול בהורמונים טבעיים ניתן בדרך כלל בעזרת מריחה על העור של קרם או ג'ל. כך מופחתים הסיכונים להמרה מסוכנת בכבד (כמו באסטרוגן) או סיכונים אחרים בטיפול דרך הפה. כמו כן בנטילת כדורים ההורמונים הטבעיים אינם מגיעים לזמינות ביולוגית (bioavailability) מספקת לאחר מעבר בקיבה.

אף על פי שההורמונים הטבעיים הם זהים לחלוטין להורמונים שמפיק גוף האדם, שיטת הנטילה שלהם לא יכולה לחקות את השיטה בה מעביר אותם הגוף ליעדם, ואת הכמויות הדרושות לגוף בפועל. גוף האדם כולל מעל 25 סוגים שונים של אסטרוגן, אסטרדיול ואסטריול ובשימוש נמצאים שלושת הסוגים הנפוצים ביותר בלבד. עם זאת, ידוע שהגוף מסוגל להמיר אסטרוגנים לסוגים שונים של הורמונים, במידה מסוימת.

כיוון שמבנה ההורמונים הטבעיים קיים בטבע, לא ניתן לרשום עליהם פטנט.

אחת הסיבות להתעניינות הגדולה בהורמונים טבעיים (בארצות הברית בפרט) היא עקב קידומם על ידי השחקנית סוזאן סמרס, אשר כתבה עליהם ספרים והתראיינה בתקשורת האמריקאית וסיפרה על היתרונות שלהם. [12] החסרון של ההורמונים הטבעיים הוא שאינם מהווים תרופות מאושרות על ידי ה-FDA. מאחר שלא ניתן לרשום עליהם פטנט, אף חברת תרופות לא טרחה להגיש בקשה לרישומם כתרופה, וגם לא ערכה עליהם מחקרים רחבי היקף כדי לבדוק את יעילותם ובטיחותם. ההורמונים מיוצרים על ידי רוקחים ובתי מרקחת פרטיים, ולכן קיימת פחות אמינות בנוגע למינונים ותוכן הכדורים. עם זאת, קיים יתרון בכך שרוקח פרטי יכול "לרקוח" את ההורמונים במינונים שונים על פי צורכי הלקוח, לעומת ההורמונים הסינתטיים שניטלים בכדורים במינונים סטנדרטיים. ה-FDA מתנגד לשימוש בהורמונים טבעיים, עקב היותם לא מוכחים מדעית, וטוען שהשם "הורמונים טבעיים" הוא "לא מדעי". [13] ישנם הורמונים טבעיים אשר מאושרים לשימוש על ידי ה-FDA.[14] אסטרוגן ופרוגסטרון טבעיים קיימים באופן המאושר על ידי ה-FDA כמרכיבים במספר תרופות. [15] ההורמון אסטריול אינו מאושר לשימוש על ידי ה-FDA. [16]

מחקרים השוואתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המחקרים הגדולים ביותר עד היום שהשוו את הסיכון לסרטן השד בשימוש בהורמונים טבעיים ובהורמונים סינתטיים, מראה ששימוש בהורמונים הטבעיים כרוך בסיכון נמוך בהרבה לחלות בסרטן השד. המחקר שפורסם ב-2007 בעיתון Breast Cancer Research בדק יותר מ-80,000 נשים שעקבו אחריהן במשך יותר מ-8 שנים. לפי תוצאות המחקר, בהשוואה לנשים שלא נטלו מעולם כל טיפול הורמונלי, נשים שנטלו אסטרוגן בלבד העלו את הסיכון שלהן לחלות בסרטן השד פי 1.29 בהשוואה לנשים שלא נטלו כל טיפול. אם השתמשו בפרוגסטין סינתטי בשילוב עם אסטרוגן, הסיכון עלה לפי 1.69 בהשוואה לנשים שלא נטלו כל טיפול.

אם, לעומת זאת, אישה נטלה פרוגסטרון טבעי בשילוב עם אסטרוגן, הסיכון המוגבר לסרטן השד נעלם, ולא הייתה כל העלאה בסיכון בהשוואה לנשים שלא נטלו אסטרוגן. בנוסף, כאשר ניתן טיפול באסטריול נמצא שהטיפול מגן נגד סרטן השד, ומקטין את הסיכון לחלות בו בהשוואה לנשים שלא נטלו כל טיפול הורמונלי. [17]

נמצא שבמעבר מפרוגסטין לפרוגסטרון נשים דיווחו על שיפור באיכות החיים. [18] [19]

במחקר אחר נמצא שבנשים שנטלו אסטרוגן טבעי, הוספת פרוגסטרון טבעי, אך לא הוספת פרוגסטין (Provera) שיפרה את הביצועים שלהן במבחן ריצה. מסקנות המחקר הן שהתוצאות מצביעות על כך שבנתינת פרוגסטין לנשים הסובלות ממחלות לב יש לשקול בזהירות את נתינת הפרוגסטין. פרוגסטין צפוי להעלות את הסיכון להתקף לב ולשבץ בעוד שפרוגסטרון לא צפוי לגרום לכך. [20]

מחקר נוסף בדק את השפעת נתינת אסטרוגן ופרוגסטרון מול נתינת אסטרוגן ופרוגסטין (מסוג Provera) על ההגנה על המערכת הקרדיו-וסקולארית. נמצא שכאשר שולב פרוגסטין עם אסטרוגן, כמעט כל היתרונות הקרדיו-וסקולאריים המגינים (הפחתה בפלאק של טרשת העורקים), נעלמו, בניגוד לטיפול עם פרוגסטרון טבעי. נמצא שפרוגסטין סינתטי מעלה את רמות האינסולין והסוכר בדם, ובכך מעלה את הסיכון למחלות לב, התקף לב ושבץ. מחקרים נוספים הראו שפרוגסטרון לבד, או עם אסטרוגן, מעכב יצירת פלאק טרשתי בעורקים. פרוגסטרון סינתטי לעומת זאת, הוא בעל השפעה הפוכה לחלוטין. הוא מעודד יצירת פלאק טרשתי בעורקים ומעכב את ההשפעה החיובית של אסטרוגן. [21] [22] [23] [24] [25] [26] [27]

בוצע מחקר שבדק את ההבדל בטיפול בין אסטרוגן ופרוגסטרון לבין אסטרוגן ופרוגסטין (Provera) להשפעה על רמות הכולסטרול מסוג HDL (הכולסטרול הטוב). במחקר השתתפו 875 נשים, ונמצא שלפרוגסטרון טבעי אפקט מועיל בהרבה משל פרוגסטין. רמות ה-HDL עלו ב-9% בשימוש בהורמון הטבעי, לעומת עלייה של 3-4% בשימוש בהורמון הסינתטי. [28]

נמצא שההורמון האסטרוגני הטבעי אסטריול, הוא אסטרוגן בטוח בהרבה מאסטרדיול (אסטרוגן טבעי אחר) ומפרמרין (אסטרוגן סינתטי). רמות האסטריול בנשים הן בעלות קורלציה הפוכה לסיכון לסרטן השד. רמות נמוכות מקושרות לסרטן ורמות גבוהות מגנות מסרטן השד. הראו שטיפול באסטריול מוריד את הסיכון לחלות בסרטן השד. [29] [30] [31] [32] [33] [34] [35] [36]

בדצמבר 2008 פורסמה סקירה מקיפה המשווה בין ההורמונים הטבעיים לבין הסינתיים בטיפול לתופעות גיל המעבר וגם בה הודגש היתרון הגדול של ההורמונים הטבעיים.[37]

טיפול בטסטוסטרון לנשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצא שטסטוסטרון בנשים יכול לעורר רגשות מיניים. ההורמון גורם לפנטזיות ועוררות בנרתיק האישה. זאת לפי מחקר שפורסם ב-Archives of General Psychiatry. הדבר יכול, לפי המאמר, להיות טיפול המעלה מיניות לנשים אשר יש להן בעיות מסיבות שונות להגיע לעוררות מינית. המחקר שבוצע היה כפול סמיות, ויש להבין כיצד נערך כדי להבין את משך הזמן שלוקח לטיפול להשפיע. נמצא שנטילת 0.5 מ"ג טסטוסטרון בכדור תת-לשוני, וצפייה בסרט של 5 דקות המציג קיום יחסי מין, גרמה לעלייה תלולה ברמות הטסטוסטרון בדם תוך 15 דקות. רמות ההורמון ירדו לאחר 90 דקות. לעומת זאת, נמצא ש-4.5 שעות לאחר הטיפול, הייתה עלייה חזקה בעוררות באזור הנרתיק, והנשים דיווחו שהן חוו תשוקה מינית. ייתכן שההשהייה קרתה משום שהורמונים סטרואידים (כגון טסטוסטרון) גורמות לשינויים באזורי החישה של המוח, תהליך שיכול לקחת מספר שעות עד מספר ימים. כמו כן נמדדה רמת העוררות של הנרתיק במשך 4.5 השעות עד להשפעה ונמצא שהיא עלתה בהדרגה. [38]

טיפול הורמונלי לגיל המעבר לגברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחרונה מתחילים להכיר בקיומו גיל המעבר אצל גברים, כאשר הוא מאופיין בעיקר בירידה ברמת הטסטוסטרון. על כן מוצע לבדוק את רמות הטסטוסטרון החופשי בדם, ובמקרה בצורך לטפל במחסור. נמצא שטסטוסטרון חופשי ברבעון הרביעי התחתון בבדיקות הדם הוא בעל קשר סטטיסטי לדיכאון, בגברים מבוגרים. [39]

במחקר אחר של גברים מבוגרים (גיל 50–91), נמצא שטסטוסטרון חופשי גבוה יותר מקושר לתוצאות טובות יותר במבחנים של זיכרון חזותי ומילולי, ועוד. לא נמצא קשר בין טסטוסטרון כולל (total testosterone) לבין הטסטוסטרון החופשי ולבין המדדים שנמדדו.[40]

נמצא שהעלאת רמות הטסטוסטרון מרמות נמוכות (אך נורמליות) לרמות גבוהות (אך נורמליות) מורידה את הסיכון למחלת לב ב-60%.[41] כמו כן טיפול בטסטוסטרון משפר את הזיכרון.[42]

טיפולים הורמונליים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול בבלוטת התריס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בלוטת התריס

בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן, היא בלוטה המפרישה הורמונים המשפיעים על קצב המטבוליזם בגוף. החשובים שבהם הם תירוקסין ותריודוטירונין. הם משפיעים על הגדילה וקצב התפקוד של מערכות רבות בגוף. הבעיות הנפוצות בבלוטת התריס הן תת-פעילות ויתר פעילות. במקרה של תת-פעילות, כאשר בלוטת התריס אינה מפיקה את ההורמונים בכמות הנדרשת, ניתן ליטול את ההורמונים הדרושים בטבליות.

טיפול בבלוטת יותרת הכליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוטת יותרת הכליה מפרישה מספר הורמונים, שרמתם לעיתים פוחתת עם הגיל. בנוסף לפרוגסטרון, שהוא הורמון סטרואידי המופרש מבלוטת יותרת הכליה, קיימים הורמונים סטרואידיים נוספים. מחסור באחד או יותר הורמונים יכול להתבטא בסימפטומים ולהשפיע על הבריאות הכללית ועל כל מיני סיכונים למחלות. הורמונים אלה הם קורטיזול (נקרא גם הידרוקורטיזון), אלדוסטרון, DHEA. גם הורמונים אלו ניתן להשלים בנטילת כדורים. בטיפול במחסור בקורטיזול, עדיף ליטול קורטיזול טבעי ולא את ההורמון הסינתטי האנלוגי פרדניזון, אשר השימוש בו מקושר לתופעות לוואי מטבוליות בשימוש לטווח ארוך. [43] הטיפול בפרדניזון או הידרוקורטיזון נפוץ לטיפול בבעיות ראומטיות ודלקתיות, ואז הם ניתנים במינונים גבוהים מהמינונים הטבעיים של הגוף בערך פי 10 עד 20. הדבר גורם לתופעות לוואי קשות כגון איבוד מסת עצם, דיכוי מערכת החיסון ועוד. בטיפול הורמונלי בו קיים מחסור של ההורמונים בגוף ניתנים מינונים נמוכים בהרבה, מינונים פיזיולוגיים, המתאימים לתפקוד תקין של הגוף. לכן אין סכנה לתופעות הלוואי הללו, כל עוד רמות ההורמונים בגוף לא עולות על הרמות התקינות באופן משמעותי. [44] הורמון טבעי נוסף, פרגננולון, נוצר מכולסטרול והוא הורמון המוצא לכל ההורמונים הסטרואידיים. בארצות הברית ניתן לקנות ללא מרשם את ההורמונים DHEA ופרגננולון (ובמדינות מסוימות גם פרוגסטרון), והם נחשבים תוספי מזון. בישראל הנושא לא הוסדר משפטית וניתן להשיג את ההורמונים עם מרשם מבתי מרקחת פרטיים המייצרים או מייבאים את ההורמונים במיוחד, אך לא דרך קופות החולים. ההורמון אלדוסטרון אינו קיים בצורת כדורים לנטילה עקב הזמינות הביולוגית הנמוכה שלו והנטייה שלו להשפעה לזמן קצר מאוד. לכן קיים אנלוג סינתטי שלו הנקרא פלודרוקורטיזון הניתן בתרופה פלורינף ולו השפעה לטווח ארוך יותר.

טיפול בבלוטת יותרת המוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים קיים מחסור בהורמונים של בלוטת יותרת המוח. הגורמים לכך יכולים להיות מגוונים, וכוללים פגיעת ראש, גידולים, ניתוחים ועוד. מאחר שבלוטה זו מפרישה הורמונים המבקרים את פעילות שאר הבלוטות האנדוקריניות בגוף, נהוג לאתר את הבלוטות שנפגעו מכך ונתינת טיפול נקודתי למחסור ההורמונלי בכל בלוטה בנפרד. לדגמא, אם קיימת הפרשה מופחתת של ההורמון ACTH אשר מגרה את בלוטת יותרת הכליה, ההשלמה ההורמונלית היא בהורמון קורטיזול שחסר. אם קיימת הפחתה בהפרשת TSH, ההורמון שמגרה את בלוטת התריס, הטיפול הוא בהורמוני בלוטת התריס. באופן דומה ניתן לטפל במחסור בהורמוני מין, אם הבקרה עליהם מופחתת. תת-פעילות שכזו אשר נובעת מבלוטת יותרת המוח, אשר נובעת ממקור מרכזי זה, נקראת "שניונית", להבדיל מתת פעילות ראשונית שבה הבעיה היא בתפקוד הבלוטה האנדוקרינית. כאן ייתכן שהבלוטה (למשל בלוטת התריס) תפעל באופן תקין, אך לא תפריש את ההורמונים בכמות הדרושה עקב המחסור בהורמון הבקרה של בלטת יותרת המוח.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ International Agency for Research on Cancer (1998-03-03). "Progestins as carcinogens".
  2. ^ Stephenson, J (2001). "Estrogen as a carcinogen". JAMA 285: 284.
  3. ^ Simoncini, T; Mannella P, Fornari L, Caruso A, Willis MY, Garibaldi S, Baldacci C, Genazzani AR. (2004). "Differential signal transduction of progesterone and medroxyprogesterone acetate in human endothelial cells". Endocrinology 145 (12): 5745–56. PMID 15358673.
  4. ^ Rossouw JE, Anderson GL, Prentice RL, et al (2002). "Risks and benefits of estrogen plus progestin in healthy postmenopausal women: principal results From the Women's Health Initiative randomized controlled trial". JAMA 288 (3): 321–33. PMID 12117397.
  5. ^ The Million Women Study
  6. ^ Wyeth Asks FDA: Prohibit Bio-Identical Hormones
  7. ^ FDA (November 17 2004). "Black Box Warning Added Concerning Long-Term Use of Depo-Provera Contraceptive Injection".
  8. ^ Curtis KM, Martins SL (2006). "Progestogen-only contraception and bone mineral density: a systematic review". Contraception 73 (5): 470–87. PMID 16627031.
  9. ^ Scarabin PY, Oger E, Plu-Bureau G (2003). "Differential association of oral and transdermal oestrogen-replacement therapy with venous thromboembolism risk". Lancet 362 (9382): 428–32. PMID 12927428.
  10. ^ Lindsay R and Cosman F (2005). "Osteoporosis". Harrison's Principles of Internal Medicine: 2275.
  11. ^ Boothby LA, Doering PL, Kipersztok S (2004). "Bioidentical hormone therapy: a review". Menopause (New York, N.Y.) 11 (3): 356–67. PMID 15167316.
  12. ^ Somers, Suzanne (2004). The sexy years: discover the hormone connection: the secret to fabulous sex, great health, and vitality for women and men. New York: Crown Publishers. ISBN 0-609-60721-9.
  13. ^ "Statement of Steven K. Galson, M.D., M.P.H., Director, Center for Drug Evaluation and Research, U.S. Food and Drug Administration before Senate Special committee on Aging, "Bio-Identical Hormones: Sound Science or Bad Medicine"". FDA (April 19, 2007).
  14. ^ What are bioidentical hormones?. Harvard Health Publication, Harvard Medical School (August 2006).
  15. ^ Mayo Clinic (2007-08-21). "Bioidentical hormones: Are they safer?"
  16. ^ Peck, Peggy. "FDA Cracks Down on Bio-Identical Hormones from Compounding Pharmacies" (Web article). MedPageToday.
  17. ^ Unequal risks for breast cancer associated with different hormone replacement therapies: results from the E3N cohort study. Fournier A, Berrino F, Clavel-Chapelon F. Breast Cancer Research and Treatment 2007
  18. ^ Fitzpatrick La et al. Comparison of regimens containing oral micronized progesterone of medroxyprogesterone acetate on quality of life in postmenopausal women: a cross-sectional survey. J Women's Health Gen Based Med 2000 Mayu;9(4):381-7
  19. ^ Fitzpatrick LA, Good A. Micronized progesterone: clinical indications and comparison with current treatment. Fertil Steril 1999 Sept;72(3):389-97.
  20. ^ Rosano GM; Webb CM; Chierchia S; Morgani GL; Gabraele M; Sarrel PM; de Ziegler D; Collins P. Natural progesterone, but not medroxyprogesterone acetate, enhances the beneficial effect of estrogen on exercise-induced myocardial ischemia in postmenopausal women. J Am Coll Cardiol 2000 Dec;36(7):2154-9.
  21. ^ Clarkson TB. Progestogens and cardiovascular disease. A critical review. J Reprod Med 1999 Feb;44(2 Suppl):180-4
  22. ^ Adams MR; Register TC; Golden DL; Wagner JD; Williams JK Medroxyprogesterone acetate antagonizes inhibitory effects of conjugated equine estrogens on coronary artery atherosclerosis Arterioscler Thromb Vasc Biol 1997 Jan;17(1):217-21 (ISSN: 1079-5642
  23. ^ Adams MR et al. Inhibition of coronary artery athrosclerosis by 17-beta estradiol in ovariectomized monkeys: Lack of an effect of added progesterone. Arteriosclerosis 1990;10:1051-7.
  24. ^ Levine RL; Chen SJ; Durand J; Chen YF; Oparil S. Medroxyprogesterone attenuates estrogen-mediated inhibition of neointima formation after balloon injury of the rat carotid artery. Circulation 1996 Nov 1;94(9):2221-7.
  25. ^ Register TC; Adams MR; Golden DL; Clarkson TB. Conjugated equine estrogens alone, but not in combination with medroxyprogesterone acetate, inhibit aortic connective tissue remodeling after plasma lipid lowering in female monkeys. Athrioscler Thromb Vasc Biol 1998 Jul;18(7):1164-71.
  26. ^ Morey AK; Pedram A; Razandi M; Prins BA; Hu RM; Biesiada E; Levin ER. Estrogen and progesterone inhibit vascular smooth muscle proliferation. Endocrinology 1997 Aug;138(8):3330-9.
  27. ^ Lee WS; Harder JA; Yoshizumi M; Lee ME; Haber E. Progesterone inhibits arterial smooth muscle cell proliferation. Nat Med 1997 Sep;3(9):1005-8.
  28. ^ Effects of estrogen or estrogen/progestin regimens on heart disease risk factors in postmenopausal women. The Postmenopausal Estrogen/Progestin Interventions (PEPI) Trial. The Writing Group for the PEPI Trial. JAMA 1995 Jan 18;273(3):199-208
  29. ^ Tzingounis VA; Aksu MF; Greenblatt RB Estriol in the management of the menopause JAMA 1978 Apr 21;239(16):1638-41.
  30. ^ Lemon HM; Wotiz HH; Parsons L; Mozden PJ Reduced estriol excretion in patients with breast cancer prior to endocrine therapy. JAMA 1966 Jun 27;196(13):1128-36.
  31. ^ Lemon, H.M. Pathophysiologic considerations tin the treatment of menopausal patients with oestrogens; the role of oestriol in the prevention of mammary carcinoma. Acta Endocrinol Suppl 1980 233:17-27. DNH
  32. ^ Follingstad AH Estriol, The Forgotten Estrogen. JAMA Jan 2 1978, 239(1) p29-30
  33. ^ Lemon Hm. Antimammary carcinogenic activity of 17-alpha-ethnyl estriol. Cancer 1987;60:2873-81.
  34. ^ MacMahon B; Cole P; Brown JB; Aoki K; Lin TM; Morgan RW; Woo N. Oestrogen profiles of Asian and North American women. Lancet 1971 Oct 23;2(7730):900-2.
  35. ^ Lemon Hm. Oestriol and prevention of breast cancer. Lancet 1973;march 10:546-7.
  36. ^ Bulbrook RD; Swain MC; Wang DY; Hayward JL; Kumaoka S; Takatani O; Abe O; Utsunomiya J. Breast cancer in Britain and Japan: plasma oestradiol-17beta, oestrone and progesterone,and their urinary metabolites in normal British and Japanese women. Eur J Cancer 1976 Sep;12(9):725-35.
  37. ^ Erika T. Schwartz, Kent Holtorf,Hormones in Wellness and Disease Prevention: Common Practices,Current State of the Evidence, and Questions for the Future. Prim Care Clin Office Pract 35 (2008) 669–705. PMID 18928825.
  38. ^ Tuiten, A. Van Honk, J. Koppeschaar, H. Barnaards, C. Thijssen, J. Verbaten, R. Time Course of Effects of Testosterone Administration on Sexual Arousal in Women. Arch Gen Psychiatry. 2000;57:149-153.
  39. ^ Almeida, O.P., Yeap, B.B., Hankey, G.J, Jamrozik, K., Flicker, L. Low Free Testosterone Concentration as a Potentially Treatable Cause of Depressive Symptoms in Older Men. Arch Gen Psychiatry. 2008;65(3):283-289.
  40. ^ Moffat SD, Zonderman AB, Metter EJ, Blackman MR, Harman SM, Resnick SM. Longitudinal assessment of serum free testosterone concentration predicts memory performance and cognitive status in elderly men. J Clin Endocrinol Metab. 2002 Nov;87(11):5001-7. PMID 12414864.
  41. ^ The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. Aug 2002. Vol. 87, No. 8 3632-3639
  42. ^ Janowsky J et al. Sex steroids modify working memory J Cogn Neurosci 2000 May;12(3):407-14 PMID 10931767.
  43. ^ Replacement therapy for Addison's disease: recent developments. Expert Opin Investig Drugs. 2008 Apr;17(4):497-509. PMID 18363515.
  44. ^ Holtorf, K. Diagnosis and Treatment of Hypothalamic-Pituitary-Adrenal (HPA) Axis Dysfunction in Patients with Chronic Fatigue Syndrome (CFS) and Fibromyalgia (FM) Journal of Chronic Fatigue Syndrome. 2008 14:3.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.