בתולה (הלכה)
בתולה לפי הגדרת ההלכה היא אשה שמעולם לא קיימה יחסי אישות ולכן בתוליה עדיין קיימים. בהלכה יש משמעות להיותה של נערה (בין הגיל 12 ל־12.5) בתולה לנושאים שונים. בהלכה נזכרת גם כן "בתולת דמים" שהיא ילדה שעדיין לא קיבלה וסת, זאת להבדיל מ"בתולת בתולים" שהיא הבתולה הרגילה. קיימות כמה הלכות המבדילות בין בתולה לבעולה (אישה שנבעלה, ולכן כבר איננה בתולה)
נישואים לבתולה לעומת בעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכויות הבתולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתולה הנישאת לאיש זכאית למאתיים זוזים בכתובתה, ובעולה זכאית למאה זוזים בלבד. כמו כן, בת כהן בתולה הנישאת לאיש זכאית לארבע מאות זוזים בכתובתה, לעומת בת כהן שנתאלמנה או נתגרשה שזכאית למאה זוזים בלבד.
אשה שנישאה כבתולה ובעלה טוען לאחר מכן שלא הייתה בתולה, קיימים דינים שיסודם בפסוקי התורה המפורשים, לבירור העניין (שאלה מרכזית היא האם יצא דם בזמן יחסי האישות) וקביעת דין הנוגעים בדבר.
נישואי כהן גדול
[עריכת קוד מקור | עריכה]כהן גדול מצווה לקחת לאשה בתולה: ”וּמִן-הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו, כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו, אֲנִי ה'. וְהוּא, אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח”[1].
ברכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחיבורי הגאונים[2] מובאת ברכה הנאמרת על בתולי כלה: ”אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעין חתום, על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה, ברוך הבוחר בזרעו של אברהם”. מתשובות הרמב"ם עולה שבחלק מהמקומות המנהג היה שהחתן אינו יוצא מביתו במשך שבעת ימי המשתה שלאחר החתונה, ובשבת הציבור היה נאסף לשם להתפלל או לברכו, ואחד מהם היה מברך ברכה זו על כוס יין ועל בשמים. יש שהסתפקו האם לברך אותה כי אינה מופיעה בתלמוד[3], הרמב"ם אף ביקרה בשל האזכור הפומבי של הבתולים[4] ואף ביטלוה[5]:
"ברכה הנקראת ברכת בתולים, הרי היא ברכה לבטלה בלא ספק, נוסף להיותה מנהג מגונה מאוד, שיש בו מחוסר הצניעות ומזניחת קדושת הדת וטהרתה מה שאין למעלה ממנו, רוצה לומר אותה התקהלות מגונה שקוראים קידוש בתולים. ואסור למי שיש בו יראת שמים או צניעות לבוא אליו בשום פנים"
ויש שכתבו לברך ברכה זו בין בני הזוג לאחר שמצא בתולים[6], וכך פתרו את בעיית הצניעות.
על פי רוב אין מברכין את ברכת הבתולים בימינו ואף רוב מבין אלו שכן מברכים עושים זאת בלי שם ומלכות[7].
מנהגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אובדן לא רצוני של הבתולין
[עריכת קוד מקור | עריכה]אונס
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדם שאנס או פיתה בתולה, חייב לשלם לאביה סכום גדול. ההלכה קובעת, כי אם מספר אנשים באו עליה שלא כדרכה היא עדיין נחשבת לבתולה, ועל כולם יוטל תשלום על פי דיני תשלומי האונס.
מוכת עץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהלכה קיימים הבדלים בין אישה שקיימה יחסי מין ("בעולה") לבין אישה שבאופן מולד או עקב תאונה אין לה קרום בתולים ("מוכת עץ"), וקיימות מחלוקות לגבי דיניה השונים. עם זאת נקבע בהלכה שילדה עד גיל שלוש שנים שנקרעו בתוליה - "בתוליה חוזרים" על כל המשמעויות ההלכתיות הנגזרות מכך[8]. לבתולה ישנם שני סימנים שמעידים על היותה בתולה: דם בעת קיום יחסי המין בפעם הראשונה ו"פתח סתום", תחושת דוחק בעת קיום יחסי המין. בתולה בוגרת (מגיל 12.5 ומעלה) שונה מבתולה רגילה בכך שאחד משני הסימנים (הראשונים חלוקים איזה מהם) לא בהכרח קיים וחסרונו לא מעיד על כך שנבעלה.
רב ושמואל נחלקו במסכת כתובות[9] אודות קטן שבא על נערה. על פי ההלכה אין ביאתו נחשבת לביאה כלל, ולכן אין היא נחשבת לבעולה, אך לפי רב יש לה דין של "מוכת עץ", לפי רש"י ההסבר הוא שכן בתוליה אינן קיימים יותר, וכיון שכך, היא שווה בדינה למוכת עץ, שבתוליה נקרעו על ידי עץ או נפילה. אך שמואל חלוק עליו, וקובע את ההלכה כי ”אין מוכת עץ בבשר”, כלומר אין לביאה זו כל חשיבות, ואף לא להתאים את דינה למוכת עץ. עוד מסופר במסכת זו על משפחות שלבנותיהם לא היה דם נידה ולא דם בתולים, וקראו להם "דור קטוע".
כדי לשמור על הבתולין, היו בתולות שענדו על רגליהן "כבלים", תכשיט כעין אזיקים - שני צמידי נוי וביניהם שרשרת - למניעת אפשרות קריעת הבתולים עקב פסיעה בצעדים רחבים מדי. במשנה במסכת שבת[10] נפסק שאסור לאשה לצאת לרשות הרבים בשבת כשעל גופה "כבלים".
קריעת הבתולין
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיון נרחב בנושאים הקשורים באיבוד הבתולים עם הנישואים נערך בפרק הראשון של מסכת כתובות.
על פי מקורות שונים, היו שנהגו בארץ ישראל בתקופת הגאונים שהחתן מוציא את הבתולים באצבע ולא בדרך של קיום יחסי מין רגילים.[11]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בתולים, מתוך האנציקלופדיה ההלכתית רפואית בעריכת פרופ' אברהם שטינברג
- אלחנן דרייפוס, טענת מקח טעות בבתולה מהנשואין, באתר" דעת"
- רוחמה וייס, כך הפך קרום הבתולין ל"תו תקן" לנשים הגונות, באתר ynet, 8 במאי 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוקים י"ב–י"ג
- ^ בה"ג תחילת הלכות כתובות.
- ^ דרישה, אבן העזר, סימן סג
- ^ תשובות הרמב"ם בפאר הדור סי' קכט, ואיגרות הרמב"ם (שילת), כרך ב עמ' תקצד;
- ^ שו"ת הרמב"ם (בלאו), ח"ב סי' רז;
- ^ רא"ש, מסכת כתובות, פרק א, סימן טו. שו"ע, אבן העזר, סימן סג
- ^ חידושי המהרש"ל על הטור אבן העזר שם, ובערוך השולחן אבהע"ז סג י.
- ^ על פי הגמרא בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף מ"ד, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י"א, עמוד ב'
- ^ משנה, מסכת שבת, פרק ו', משנה ד'.
- ^ מרדכי מרגליות, החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל, ירושלים תרצ"ז, עמ' 160, באתר היברובוקס.
| חיי אישות ביהדות | ||
|---|---|---|
| סדר הנישואין היהודי | שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות • בעילת מצווה • ברכת בתולים | 
|
| מצוות והלכות בזוגיות | פרייה ורבייה • לידה בהלכה • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה • ביאה שלא כדרכה • ביאה דרך איברים | |
| טהרת המשפחה | דם בתולים • דם חימוד • נידה • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה • בדיקת עד | |
| צניעות | שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים | |
| מסכתות בסדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.