בילבאו
| |||
 | |||
| מדינה |
 ספרד | ||
|---|---|---|---|
| קהילה אוטונומית |
 חבל הבסקים | ||
| ראש העיר | חואן מריה אבורטו | ||
| בירת העיר |
Bilbao City  | ||
| שפה רשמית |
בסקית, ספרדית | ||
| תאריך ייסוד | 15 ביוני 1300 | ||
| שטח | 41.3 קמ"ר | ||
| גובה | 19 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 346,096 (2023) | ||
| ‑ צפיפות | 8,575 נפש לקמ"ר (2018) | ||
| קואורדינטות | 43°15′51″N 2°55′25.50″W / 43.26417°N 2.9237500°W | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| https://www.bilbao.eus | |||
  | |||
.svg)
בילבאו (בספרדית: Bilbao, בבסקית: Bilbo או Bilbao) היא עיר נמל ותעשייה בחופו הצפוני של חבל הבסקים בספרד. בילבאו היא בירת נפת ביסקאיה והעיר הגדולה ביותר בחבל הבסקים עם 345,821 תושבים, נכון ל-2018.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור היו התיישבויות עתיקות. בהרי אבריל ארטחנדה נמצאו אתרי קבורה בני 6,000 שנה, ושרידי יישוב עתיקים נתגלו על ראש הר מלמסין, והם מתוארכים לבין המאה ה-2 למאה ה-3 לפני הספירה.[2] מספר חוקרים זיהו שרידים אלה עם היישוב Amanun Portus בכתבי פליניוס הזקן, ואחרים עם Flaviobriga של תלמי. שרידי חומה מהמאה ה-11 נתגלו מתחת לכנסיית סן אנטון.
בילבאו נוסדה במאה ה-14 יחד עם עוד מספר יישובים בגל התיישבות שהוליד כ-70% מהיישובים באזור. לורד ביסקאיה, דייגו לופז החמישי מהארו (Diego López V of Haro), ייסד את בילבאו באמצעות צו מכונן (צ'ארטר מלכותי) מה-15 ביוני 1300 בוואיאדוליד, וזה אושר בידי פרדיננד הרביעי, מלך קסטיליה ולאון בבורגוס ב-4 בינואר 1301. דייגו לופז הקים את העיירה החדשה על הגדה הימנית של נהר נרביון, על אדמת הממשל המקומי ((Elizate)) של בגוניה (Begoña) והעניק לה את הפוארו (אנ') של לוגרוניו (Logroño), רשימת זכויות ופריבילגיות, שבדיעבד הוכחו כחיוניים להתפתחותה בהמשך.
קתדרלת בילבאו המוקדשת ליעקב בן זבדי ("סנטיאגו") נבנתה בסוף המאה ה-13 כמקדש קטן על דרך סנטיאגו, והורחבה במהלך המאות הבאות. רק ב-1950 הוכרזה כקתדרלה. היא בנויה ברובה בסגנון גותי ושופצה בסגנון התחייה הגותית. בנוסף לקתדרלה, בילבאו כוללת עוד מספר כנסיות בסגנון גותי.
במאה ה-16 נודעה העיר בייצור חרבות סיף, שנקראו על שמה ("חרבות Bilbo").[3] חרבות ה"בילבו" נחשבו לחרבות מעולות, בעלות להב גמיש שחושל היטב, והן זכו לפופולריות בקרב ספנים ואירופאים שהיגרו לעולם החדש (אמריקה). בזכות המוניטין של חרבות אלה, הן זכו לאזכור גם במחזה של ויליאם שייקספיר, וזהו כנראה התיעוד המוקדם ביותר לשם Bilbo כשמה ההיסטורי של העיר.[4]
בילבאו הייתה עיר תעשייה אפורה ואלמונית יחסית עד סוף שנות ה-90 של המאה ה-20, אז נחנך בעיר מוזיאון גוגנהיים לאמנויות. המוזיאון בעל העיצוב החדשני תוכנן על ידי האדריכל האמריקאי פרנק גרי ועם פתיחתו העלה את בילבאו על מפת התיירות העולמית. בילבאו היא עיר בסקית גדולה ותושביה דורשים עצמאות מממשלת ספרד כבר מאות שנים, המחתרת הבסקית גרמה לפיגועים רבים ונחשבת כאויבת המדינה.
בזכות המוזיאון הוצאו מן העיר המספנות שתפסו שטח רחב על הנהר, ממש במרכז העיר. הנהר נוקה, והבתים שעל שפתו הפכו לאזור מגורים מבוקש. העיר עודדה ארכיטקטים בינלאומיים לבנות בה פרויקטים, וכך יש בה גשר ונמל תעופה ייחודיים בתכנון סנטיאגו קלטראווה, מגדל משרדים בתכנון סזר פלי ומרכז קונגרסים ואולמות קונצרטים שהקים משרד הארכיטקטים סוריאנו ופלאסיוס. כמו כן נבנו בעיר קווי מטרו וחשמלית חדשים.
שכונות העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]דאוסטו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דאוסטו (Deusto) הוא רובע בצפון מערב בילבאו, על הגדה הימנית של אסטואר בילבאו. רובע דאוסטו מכיל את השכונות ארנגויטי, איברקולנדה, סן איגנסיו-אלורייטה וסן פדרו דה דאוסטו-לה ריברה. ברובע זה מתגוררים כ-50 אלף תושבים. לדאוסטו הייתה עיירה עצמאית, עד לסיפוחה לעיריית בילבאו בשנת 1925. מרכז הרובע נמצא באזור כנסיית פטר הקדוש. הרובע מחובר לשאר חלקי בילבאו בגשר בסקולה. ברובע זה נמצאת אוניברסיטת דאוסטו, אחת האוניברסיטאות החשובות ביותר של קהילת הישועים. בשנת 1960 החלה בניית תעלת דאוסטו, והחוף של דאוסטו היה אמור להינתק מהיבשה ולהפוך לאי, שישמש את נמל בילבאו. לבסוף ננטש הפרויקט בגין היעדר כדאיות והבנה כי ריבוי אוניות בו זמנית בעיר הוא בלתי אפשרי. כאשר דאוסטו הייתה ישוב כפרי, תושביה היו מגדלים עגבניות, ולכן מכונים עד היום "טומטרוס".
אוריבארי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוריבארי (Uribarri) הוא רובע הממוקם בצפון מזרח בילבאו, ומכיל את השכונות אוריבארי, קסטניוס, מטיקו-סיודד חרדין וסורברן ארבייה. ברובע מתגוררים כ-36 אלף תושבים. הרובע השתייך בעבר לבגוניה, שגם מהווה רובע בתוך בילבאו העכשווית. אוריבארי היה בעבר אזור כפרי בו היו ממוקמות חוות רבות, ושמות הרחובות הנוכחיים באוריבארי הם שמות של אותן חוות. בתוך הרובע ממוקמת גם שכונת לה סלבה, שהייתה בעבר הנקודה בה מלחים היו חוזרים לעיר מההפלגות הארוכות. השטח הקרוב לאסטואר בילבאו יושב החל משלהי המאה ה-19, וקיבל צביון עירוני. באותה תקופה הוקמה שדרת פסאו דל קמפו וולנטין, שהפכה לשדרה יוקרתית בה מתגורר מעמד הבורגנות של בילבאו. האזורים המרוחקים יותר מהאסטואר יושבו החל משנות ה-60 של המאה ה-20, ומתגוררים בהם בצפיפות בעיקר אנשי מעמד הפועלים של בילבאו. ברובע אוריבארי ממוקם בית העירייה של בילבאו, גשר סוביסורי (שתוכנן על ידי האדריכל סנטיאגו קלטרווה), ותחנה בפוניקולר ארטצ'נדה, המוביל לראש גבעת ארטצ'נדה.
אוטצ'ארקואגה-טצ'ורדינאגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוטצ'ארקואגה-טצ'ורדינאגה (Otxarkoaga-Txurdinaga) הוא רובע המורכב משכונת אוטצ'ארקואגה ושכונת טצ'ורדינאגה. הרובע ממוקם בצפון מזרח בילבאו, ומאכלס כ-27 אלף תושבים. צפיפות האוכלוסין ברובע היא מבין הנמוכות מכל הרבעים של בילבאו. שתי השכונות המרכיבות את הרובע היו בעבר חלק מבגוניה, שהייתה בעבר עיר עצמאית וכיום אף היא מהווה רובע בבילבאו. תושבי השכונה היו ידועים בייצור יין לבן, והם מכונים "מטצ'וריס", צמח הגפן בבסקית. תחבורה ציבורית ענפה מקשרת את הרובע עם שאר חלקי בילבאו ומחוז ביסקאיה. כיום מערכות האוטובוסים של בילבאו וביסקאיה מקושרות לרובע, ונבנה קו רכבת תחתית שאמור לקשר את הרובע עם מערכת הרכבת התחתית של בילבאו.
בגוניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגוניה (Begoña) המכונה גם בגואינה (Begoina) הוא רובע ההמוקם במזרח בילבאו, ומשמעות שמו היא "הרגל התחתונה", שכן הרובע נמצא בתחתית הר ארצ'נדה. ברובע מתגוררים כ-40 אלף תושבים. בעבר בגוניה הייתה עיירה עצמאית, ובשנת 1925 הפכה לרובע בתוך בילבאו. הרובע כולל את השכונות בגוניה, סנטוצ'ו ובולואטה. הרובע מתגאה בג'ודוקא האולימפי יליד השכונה, בגוניה גומס מרטין. ברובע ישנה כנסייה המכונה "גבירתנו מבגוניה", דבר שהפך את הכינוי בגוניה לכינוי רווח לנשים בחבל הבסקים.
איבאיונדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]איבאיונדו (Ibaiondo) הוא אחד הרבעים המאוכלסים והמרכזיים ביותר בבילבאו. הרובע ממוקם בלב העיר, לגדותיו של אסטואר בילבאו, ומתגוררים בו כ-61 אלף תושבים זהו הרובע המאוכלס ביותר בעיר, וגם הגדול ביותר בשטחו, אם כי לא כל הרובע מאוכלס, וחלק גדול ממנו נמצא על הר פאגאסארי. הרובע מחולק לשכונות אטצ'ורי, בילבו סארה (בילבאו העתיקה), קאסקו וייחו, איטוראלדה, אבוסו, סן אדריאן, סן פרנסיסקו, סולוקואטצ'ה, מיריבייה וסבאלה. שכונת קאסקו וייחו נחשבת לאחד הרבעים העתיקים ביותר בעיר. שכונה זו מוקפת בחומה, ובתחומה ממוקמים קתדרלת בילבאו וכנסיית סנט אנטון, שניהם מבנים מהמאה ה-15, ומבנים עתיקים נוספים. נכון להיום, איבאיונדו כוללת גם שכונות עתיקות כמו קאסקו וייחו ובילבו סארה, וגם שכונות חדשות כמו מיריבייה שהקמתה החלה בשנת 1999. שכונת בילבו סארה משמשת כאזור עסקים וחיי לילה. בשנים האחרונות עוברת שכונת בילבו סארה תהליך ג'נטריפיקציה עקב מיקומה האסטרטגי ומחירי הדירות הנמוכים יחסית, כך שצעירים רבים מגיעים לגור בשכונה ומקימים שם מיזמים עסקיים וחנויות. בבילבו סארה יש גם קהילת מהגרים גדולה. שכונת סן פרנסיסקו אף היא שכונה בה מתגוררים מהגרים רבים, בעיקר מאמריקה הלטינית.
אבאנדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבאנדו (Abando) הוא רובע הממוקם במרכז העיר בילבאו, ומתגוררים בו כ-52 אלף תושבים. הרובע כולל שתי שכונות-אבאנדו ואינדאוצ'ו. בעבר רובע אבאנדו נחשב כעיר עצמאית, שסופחה לבסוף לבילבאו. באבאנדו ממוקמת תחנת הרכבת המרכזית של בילבאו, הקרויה "בילבאו-אבאנדו". התחנה מספקת שירותי רכבות ואוטובוסים לשאר חלקי ספרד, ומקושרת לרכבת התחתית של בילבאו ולמערך האוטובוסים הפנימיים. בקרבת התחנה ישנה חנות כלבו עצומה בגודלה. שכונת אינדאוצ'ו ידועה כשכונת יוקרה. באינדאוצ'ו ישנם בתי חולים פרטיים, קניון ופארק רחב ידיים. באבאנדו יש אזור תעשייה רחב ידיים הממוקם על אסטואר בילבאו. מוזיאון גוגנהיים בילבאו ממוקם אף הוא ברובע זה, וגם מרכז אאוסקלדונה, היכל ענק בו מתקיימים כנסים, קונגרסים והופעות. ברובע נמצאים מגדלי איסוסאקי אטאה, צמד בנייני מגורים, שגובהם 83 מטרים, והם נחשבים למגדלי המגורים הגבוהים ביותר בבילבאו.
ארקלדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארקלדה (Errekalde) הוא רובע הממוקם בדרום בילבאו, ומתגוררים בו כ-47 אלף תושבים. הרובע מורכב מהשכונות אמטסולה, איראלאבארי, איטוריגורי-פנייאסקאל, רקאלדברי-לאראסקיטו ואורטמנדי. משמעות השם ארקלדה בבסקית היא ליד הנחל, כאשר הרובע לגדות אסטואר בילבאו.
באסורטו-סורוסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באסורטו-סורוסה (Basurto-Zorroza) הוא רובע הממוקם במערב העיר בילבאו, ומתגוררים בו כ-32 אלף תושבים. הרובע מופרד מהעיר ברקלדו על ידי נהר קדגואה. הרובע כולל את השכונות אלטאמירה, באסורטו, אולאבאגה, מסוסטגי-מונטה קרמלו וסורוטסה. ברובע זה ממוקמים אצטדיון סן מאמס החדש בו משחקת קבוצת הכדורגל הידועה אתלטיק בילבאו, בית החולים באסורטו והמוזיאון הימי של בילבאו המכונה אאוסקאלדונה. הרובע נחשב לעורק תחבורה ראשי, עקב מיקומו המרכזי וקרבתו לפרבריה של בילבאו, וכל האפשרויות של התחבורה הציבורית בבילבאו עוברות בתוכו.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר בילבאו שוכנת בצד הצפוני של חצי האי האיברי, וממוקמת כ-16 קילומטר ממפרץ ביסקאיה. שטח השיפוט של העיר הוא כ-40 קילומטר רבוע. כמחצית מהשטח מיועדת למגורים ולתעשייה, ושאר השטח הוא הררי וכמעט שאינו מנוצל לבנייה. בילבאו מוקפת מצפון בערים דריו, אצ'בארי, גלדקאו, לויו, סונדיקה וסמודיו. ממערב נמצאות הערים אריגוריאגה ובסאורי, מדרום נמצאת העיר אלונסוטגי, וממזרח נמצאות הערים ברקלדו וארנדיו. בילבאו ממוקמת על הרי הבסקים, רכס הממוקם בין הרי הפירנאים להרי קנטבריה. הנקודה הגבוהה ביותר בעיר היא הר גנטה, שגובהו 689 מטרים מעל פני הים. בעיר בסאורי מתאחדים נהרות נרביון ואיבאיסבאל, ויוצרים את אסטואר בילבאו, שפך נהר שעליו ממוקמות ערים חשובות וגם נמל בילבאו. אסטואר זה מהווה גבול טבעי בין חלק מרובעי העיר. בילבאו נהנית מאקלים ימי ממוזג ונוח. המשקעים יורדים לאורך כל השנה, ומשרע הטמפרטורות בין החורף לקיץ אינו רחב באופן כללי. עם זאת, נמדדו שיאי קיצון בעבר, של 42.2 מעלות צלזיוס באוגוסט 2003, ו-8.6 מעלות צלזיוס מתחת לאפס בפברואר 1963.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המאה ה-16 התגוררו באזור בילבאו כ-65 אלף תושבים. מגפות שונות הובילו לדילול באוכלוסיית האזור. לאחר המהפכה התעשייתית העיר החלה לצמוח מחדש, והתיעוש הנרחב והצורך בפועלים הגבירו את קצב גידול האוכלוסין בעיר בצורה משמעותית. בשנת 1900 התגוררו בעיר כ-83 אלף תושבים, ולאורך המאה ה-20 מספר תושבי העיר גדל מדי עשור בעשרות אחוזים. כך לדוגמה בשנת 1920 התגוררו בבילבאו כ-112 אלף תושבים, בשנת 1940 התגוררו כ-195 אלף תושבים, בשנת 1960 התגוררו כ-297 אלף תושבים ובשנת 1970 התגוררו 410 אלף תושבים. בשנת 1982 נמדד שיא במספר תושבי בילבאו, כ-433 אלף. לאחר שנה זו, הופקעו מידי עיריית בילבאו כל אזורי המגורים שבעמק צ'וריירי, והפכו לערים ועיירות עצמאיות. לכן, בשנת 1990 התגוררו בעיר 372 אלף תושבים בלבד, ובשנת 2000 המספר ירד אף יותר, ל-354 אלף. בשנים האחרונות הירידה במספר התושבים בבילבאו נעצרה. בילבאו משמשת כיום מוקד להגירה פנימית מתוך שאר הערים במחוז ביסקאיה, ואף מספרד כולה. נוסף על כך, קיימת גם הגירה ממדינות אחרות, בעיקר מאמריקה הלטינית. ישנם 127 לאומים רשומים מהם יש תושבים בבילבאו, אך אין לאום אחד משמעותי במיוחד שאינו בסקי או ספרדי.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בילבאו נחשבה תמיד למרכז הכלכלי של חבל הבסקים. מכרות הברזל והאפשרות להקים נמל ימי הפכו את בילבאו למוקד כלכלי עיקרי, בו התקיימה גם תעשייה של בניית ספינות וסחר ימי. בשנת 1857 נוסד הסניף הראשון של בנק בילבאו (Banco de Bilbao) ובשנת 1901 נוסד הסניף הראשון של בנק ביסקאיה (Banco de Vizcaya). בשנת 1988 התאחדו שני הבנקים לבנק אחד, שנקרא בנק בילבאו-ביסקאיה. בשנת 1999 התאחד בנק זה עם בנק ארגנטריה, וכך נוצר בנק BBVA שלו סניפים בכל ספרד ובכל רחבי אמריקה הלטינית. בעיר ישנם בנקים מקומיים נוספים, לשכת תעשייה ומסחר, ושוק מניות שנוסד בשנת 1890.
לאחר המשבר הכלכלי של תחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, נעשתה חשיבה מחודשת על יסודות הכלכלה של בילבאו. כך בילבאו הפכה לעיר המספקת שירותים לחברות הגדולות בעולם. כך למשל בנק BBVA, אחד מ-150 התאגידים הגדולים בעולם, ביסס את עצמו בבילבאו, וגם חברת איברדרולה למוצרי חשמל, השוכנת בגורד השחקים הגבוה ביותר בבילבאו.
התוצר המקומי הגולמי לנפש בשנת 2005 היה כ-26 אלף יורו, כאשר בשאר רחבי ספרד התמ"ג לנפש עמד על כ-22 אלף יורו. שיעור האבטלה בעיר עמד בשנת 2009 על 14.4 אחוזים, בעוד שבשאר רחבי ספרד הוא התקרב לכ-20 אחוזים. בשנים האחרונות חלה ירידה באבטלה בעיר.
נמל בילבאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנמל ההיסטורי היה ממוקם באזור הנקרא ארנאל, בקירוב לשכונת קאסקו וייחו. בשנת 1902 נבנתה הרחבה לנמל, לחופי העיר סנטורצ'י, הקרובה לבילבאו. נמל בילבאו הוא אחד מחמשת הנמלים הגדולים ביותר בספרד, והוא מקושר בקווים שונים עם 500 נמלים אחרים בכל רחבי העולם. עיקר המסחר בנמל הוא עם רוסיה, בריטניה, הולנד ומדינות סקנדינביה. בשנת 2009 נמדדו 31.6 מיליון טונות של מטען שעבר בנמל בילבאו. במחצית הראשונה של 2008 קיבל הנמל 67 אלף נוסעים ועברו בשטחו 2770 אוניות. דווח באותו זמן על רווחים של 419 מיליון אירו לתוצר המקומי הגולמי של חבל הבסקים. הנמל מספק כעשרת אלפים מקומות עבודה לתושבי האזור.
תעשיית הברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברזל הוא חומר הגלם העיקרי שניתן לחצוב במחוז ביסקאיה. תעשיית הברזל מוגנת מבחינה משפטית החל משנת 1526, וכרייתו דורשת אישורים מיוחדים. בילבאו מייצאת את תוצרת הברזל והמינרלים לכל רחבי אירופה. הדבר לא היה כך עד למחצית המאה ה-20, אז התפתחה תעשיית הברזל באופן משמעותי, והתפתחו דרכי הגישה אל המכרות וטכנולוגיות הכרייה. במהלך מלחמת העולם הראשונה בילבאו הייתה ספקית ברזל חשובה מאוד, ולאחר המלחמה העיר חוותה משבר כלכלי בעקבות הירידה בצורך בברזל.
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרעיון לפתח את בילבאו כעיר תיירות עלה כאשר נחנך קו רכבת בין בילבאו לרובע לאס ארנאס בעיר החוף גצ'ו הקרובה לבילבאו. כך החל מיתוג של העיר בילבאו כעיר חוף. התיירות בבילבאו קיבלה דחיפה משמעותית נוספת בשנת 1997, כאשר נחנך בעיר מוזיאון גוגנהיים בילבאו, שהביא לגידול משמעותי במספר התיירים בבילבאו. בשנת 1995 ביקרו בעיר כ-25 אלף תיירים, ובשנת 2009 קפץ המספר ל-615 אלף. כ-31 אחוזים מהתיירים בחבל הבסקים קובעים את מקום לינתם בבילבאו, שהיא אחת משתי הערים התיירותיות המובילות באזור, יחד עם סן סבסטיאן. מרבית התיירים הם ספרדים המגיעים ממדריד ומקטלוניה. תיירים חיצוניים מגיעים בעיקר מצרפת הקרובה לבילבאו, מגרמניה, מאיטליה ומבריטניה. התיירות מכניסה מדי שנה כ-300 מיליון אירו לתוצר המקומי הגולמי של מחוז ביסקאיה. נוסף על כך, בילבאו מיתגה עצמה כמרכז לתיירות עסקית, כאשר מרכז התערוכה והירידים אאוסקאלדונה משמש אתר לכנסים עסקיים ואקדמיים חשובים.
הבורסה לניירות ערך
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בתחילת המאה ה-19 עלה הרעיון להקים בבילבאו בורסה לניירות ערך, אך הדבר יצא לפועל רק בשנת 1890. כיום הבורסה לניירות ערך בבילבאו היא אחת מארבע הגדולות בספרד, יחד עם אלו של מדריד, ולנסיה וברצלונה. הבורסה היא בבעלות החברה הספרדית בולסאס אי מרקדוס אספניולס. הבורסה לניירות ערך בבילבאו נחשבת בעיקר כשוק משני.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו בכל ספרד, ענף הספורט הפופולרי ביותר בבילבאו הוא הכדורגל, וגאוות העיר היא קבוצת אתלטיק בילבאו. הקבוצה ידועה בכך שבשורותיה משחקים אך ורק שחקנים עם שורש או זיקה לעם הבסקי (לאו דווקא ספרדים), או כאלה המגיעים מנווארה. הקבוצה נחשבת לאחת הקבוצות המצליחות ביותר בכדורגל הספרדי. אתלטיק בילבאו משחקת החל משנת 2013 באצטדיון סן ממס החדש, שנבנה בשטח החופף בחלקו לאצטדיון סן ממס הישן, שאירח בעבר אירועי ספורט גדולים כמו משחק הגומלין בגמר גביע אופ"א 1977 בו השתתפה אתלטיק בילבאו, ומספר משחקים במונדיאל 1982. אחד מאירועי הספורט החשובים בעיר הוא הדרבי הבסקי.
בכדורסל קבוצתה העיקרית של העיר היא בילבאו באסקט המשחקת בליגת העל הספרדית בכדורסל. אולמה הביתי של בילבאו באסקט הוא בילבאו ארנה.
בבילבאו ישנם ענפי ספורט מפותחים נוספים כמו ספורט ימי כמו גלישת גלים, טיפוס הרים והליכה תחרותית.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
.JPG)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בילבאו (בספרדית)- בילבאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי הנתונים על העיר של לשכת הסטטיסטיקה הממשלתית של ספרד (בספרדית)
- ^ Asociación de Periodistas de Vizcaya. "Crónica de siete siglos" (PDF). Bilbao 700. p. 24. נבדק ב-2008-07-17.
- ^ על-פי הערך "Bilbo" באנציקלופדיה בריטניקה, המהדורה ה-11 (1911); אוחזר ב-28 במאי 2012
- ^ Shakespeare's military language. Books.google.co.uk. נבדק ב-2012-05-27.
| דירוג | שם | קהילה אוטונומית | אוכלוסייה | דירוג | שם | קהילה אוטונומית | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 מדריד  ברצלונה | |||||||||
| 1 | מדריד | מדריד | 3,277,451 | 11 | אליקנטה | ולנסיה | 338,768 |  ולנסיה  סביליה | |
| 2 | ברצלונה | קטלוניה | 1,627,559 | 12 | קורדובה | אנדלוסיה | 322,327 | ||
| 3 | ולנסיה | ולנסיה | 788,842 | 13 | ואיאדוליד | קסטיליה ולאון | 297,370 | ||
| 4 | סביליה | אנדלוסיה | 684,340 | 14 | ויגו | גליסיה | 294,650 | ||
| 5 | סרגוסה | אראגון | 681,430 | 15 | חיחון | אסטוריאס | 269,311 | ||
| 6 | מאלגה | אנדלוסיה | 578,063 | 16 | ל'אוספיטלט דה ליוברגט | קטלוניה | 265,003 | ||
| 7 | מורסיה | מורסיה | 459,778 | 17 | ויטוריה | חבל הבסקים | 252,953 | ||
| 8 | פלמה דה מיורקה | האיים הבלאריים | 424,837 | 18 | לה קורוניה | גליסיה | 245,541 | ||
| 9 | לאס פאלמאס | האיים הקנריים | 380,667 | 19 | אלש | ולנסיה | 235,566 | ||
| 10 | בילבאו | חבל הבסקים | 345,749 | 20 | גרנדה | אנדלוסיה | 233,680 | ||