אלייזה
אלייזה (באנגלית: ELIZA) היא תוכנית מחשב מפורסמת שנכתבה בשנת 1966 על ידי ג'וזף וייצנבאום, והיוותה פרודיה על הפסיכותרפיה של קרל רוג'רס. היא קיימה דיאלוג עם מטופל באמצעות הצגת הצהרות שכותב המטופל כשאלות והפנייתן אליו. למשל, התגובה ל"כואב לי הראש" יכולה להיות "למה אתה אומר שכואב לך הראש?" והתגובה ל"אימי שונאת אותי" יכולה להיות "מי עוד במשפחתך שונא אותך?"
אופן פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסברה המקובלת והלא-מדויקת היא שאלייזה מבצעת סימולציה או אפילו אמולציה של מטפל. וייצנבאום אמר ש-ELIZA היא בעצם פרודיה של "התגובות של פסיכותרפיסט חסר הכוון בתחילת ראיון פסיכיאטרי". הוא בחר את הפסיכותרפיה כדי לפתור את בעיית אספקה לתוכנית של מבנה נתונים של "ידע מהעולם", כאשר המצב הטיפולי הוא אחד מהמצבים המעטים שבהם אדם יכול לענות להצהרה בשאלה שמעידה על ידע ספציפי מועט ביותר בנושא השיחה. לדוגמה, זהו קונטקסט שבו השאלה "מיהו המלחין המועדף עליך?" יכולה להיענות בתגובות כמו "מה לגבי מיהו המלחין המועדף עליך?" או "האם שאלה זו מעניינת אותך?"
אלייזה פעלה באמצעות זיהוי תבניות פשוט והחלפת מילות מפתח בביטוי מתוך מאגר צירופים. אולם התוכנה הייתה כל כך משכנעת כמטפל, שישנם סיפורים אנקדוטליים על אנשים שהגיבו אליה בצורה רגשנית למדי. זאת בגלל הנטייה של אנשים לייחס משמעות, שהתוכנה מעולם לא העניקה, למילים.
כדי להעריך את ההשפעה של אלייזה, יש לזכור שבשנת 1966 מחשוב אינטראקטיבי (באמצעות מסוף) היה דבר חדש - עשור ומחצה לפני המחשב האישי, ושלושה עשורים לפני שאנשים נחשפו לעיבוד שפה טבעית כמו למשל במנוע החיפוש Ask Jeeves או מערכות עזרה ממוחשבות כמו ה-Clippy של מיקרוסופט. גם היום אלייזה עדיין מסוגלת לגרום להשעיית חוסר האמונה. תגובותיה, אף על פי שהן פחות "שימושיות" מאלו של Ask Jeeves או Clippy, נראות כמדגימות רמה עמוקה יותר של "הבנה".
תגובות הקהל הרחב לאלייזה הטרידו את מנוחתו של וייצנבאום, ועודדו אותו לכתוב את ספרו Computer Power and Human Reason: From Judgment to Calculation, שבו הסביר באופן מעורר מחלוקת את המגבלות של מחשבים, שכן הוא רוצה להבהיר לקהל את דעתו לפיה ההשקפות המאנישות לגבי מחשבים הן רק היסק של בני אדם.
אלייזה קיבלה את שמה מאלייזה דוליטל, דמות ממחזהו של ג'ורג' ברנרד שו "פיגמליון" שלומדת לדבר במבטא של המעמד הגבוה.
ספרו של המשורר דוד אבידן "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" (1974) כולל שמונה שיחות של אבידן עם "אלייזה" (לדעת צבי ינאי, שהיה מעורב ביצירת הקשר בין אבידן ל"אלייזה", המשורר נטל לעצמו חירות רבה בעריכת השיחות, שאינן משקפות את יכולתה האמיתית של "אלייזה").
יישומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גרסת אינטרנט של אלייזה
- בJavaScript: http://www.manifestation.com/neurotoys/eliza.php3
- קוד המקור בJava: http://chayden.net/eliza/Eliza.shtml
- בשפת C על TI-89: https://web.archive.org/web/20041011051845/http://kaikostack.com/ti89_en.htm#eliza
- מודול פרל Chatbot::Eliza -- example implementation, usage tutorial
- AOLiza הייתה מערכת בינה מלאכותית דמוית ELIZA שעובדת בפרוטוקול של AIM.
- גרסה המכונה Azile (אלייזה באנגלית, אבל הפוך) מעליבה את המשוחח במקום לענות תשובות פסיכולוגיות.
- גרסה של אלייזה הנקראת "דוקטור" כלולה ב-emacs.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דיאלוגים עם אישיויות צבעוניות של הבינה מלאכותית המוקדמת, אוסף של דיאלוגים בין אלייזה ובני שיחה שונים, כמו סגן נשיא של חברה וPARRY (סימולציה של פרנואיד סכיזופרני)
- AOLiza
