מכון חצי הכדור המערבי לשיתוף פעולה ביטחוני

סמל מכון חצי הכדור המערבי לשיתוף פעולה ביטחוני.

מכון חצי הכדור המערבי לשיתוף פעולה ביטחוני (באנגלית: Western Hemisphere Institute for Security Cooperation), או בשמו הקודם בית הספר של האמריקות (באנגלית: School of the Americas; בספרדית: Escuela de las Américas) הוא מתקן של צבא ארצות הברית הנמצא בפורט בנינג שבקולומבוס, ג'ורג'יה. המתקן מתפקד בשפה הספרדית במיוחד לשם אימונם של אנשי צבא ממדינות אמריקה הלטינית. במשך שנות קיומו של בית הספר של האמריקות (1946–2000) התאמנו במתקן כ- 60,000 חניכים. בגלגולו החדש כמכון חצי הכדור המערבי לשיתוף פעולה ביטחוני מתאמנים מדי שנה כ- 1,000 חניכים נוספים. המוטו של המכון הוא "חירות, שלום ואחווה" (Libertad, Paz y Fraternidad). כנגד בית הספר בגלגולו הקודם, כבית הספר של האמריקות, הוטחו האשמות רבות בתמיכה במשטרים דיקטטוריים ובאימון חוליות מוות.

היסטוריה

המבנה בו שכן בית הספר של האמריקות בפנמה. (תמונה משנת 2006)

בית הספר של האמריקות הוקם בשנת 1946 בפנמה תחת השם "מרכז האימונים הלטינו-אמריקאי - מחלקת היבשה" (Latin American Training Center - Ground Division). מטרת המרכז הייתה להכשיר את כוחות הביטחון של מדינות אמריקה הלטינית על מנת להבטיח שיתוף פעולה בין מדינות אלו לבין ארצות הברית ולשמור על האיזון הפוליטי לנוכח עליית השפעתם של ארגונים עממיים שאחזו באידאולוגיה מרקסיסטית או ארגונים חברתיים שהשתייכו לצידה השמאלי של המפה הפוליטית. כל זאת נעשה בהקשר של המלחמה הקרה שנפתחה באותן השנים.

המרכז שינה את שמו ל"בית הספר של האמריקות של צבא ארצות הברית" בשנת 1963. בשנת 1984, בעקבות חתימת הסכמי טוריחוס-קרטר (Torrijos-Carter Treaties) בשנת 1977 שהבטיחו את מעבר השליטה על תעלת פנמה לידי פנמה בשנת 1999, עבר בית הספר למבצר בנינג, ג'ורג'יה, ארצות הברית. לחץ גובר מצד הקונגרס של ארצות הברית להפסיק את מימונו של בית הספר הביא את הפנטגון בשנת 2000 לשנות את שמו ל"מכון חצי הכדור המערבי לשיתוף פעולה ביטחוני", שמו הנוכחי.

ייעודו המקורי של בית הספר היה להקנות מיומנויות הקשורות בבניית תשתיות לאומיות ברוח מדיניות השכן הטוב של תאודור רוזוולט. גישה זו גרסה כי על ארצות הברית לקדם את בנייתם של כוחות ביטחון מקצועיים וא-פוליטיים ברחבי אמריקה הלטינית שיאפשרו יציבות פוליטית שתוביל, בתורה, להתפתחות פוליטית, כלכלית וחברתית. מיומניות אלו כללו, בין השאר, הנדסה אזרחית, כגון בניית גשרים וחפירת בארות וכן מיכון החקלאות. אולם, לאחר חתימת הסכם ריו (1947 בידי הנשיא טרומן כמו גם 22 מדינות לטינו אמריקאיות, שהיווה הרחבה לדוקטרינת מונרו, החל בית הספר לשרת את המדיניות שחדשה של שיתוף פעולה אזורי בין כוחות הביטחון הלאומיים, ובנייה מסיבית של הצבאות הלטינו אמריקאיים. שנתיים לאחר מכן, ב-1949, שונה שמו של בית הספר ל"בית הספר הקריבי של צבא ארצות הברית - הדרכה בספרדית" והחל באימון אנשי צבא לטינו אמריקאיים לצידם של חיילי צבא ארצות הברית. בשנת 1956 החל בית הספר למקד את אימוניו בלטינו אמריקאיים וכן החל בהוראה בשפה הספרדית בלבד.

לאחר המהפכה הקובנית (1959), שהדאיגה את ארצות הברית מפני "חדירה קומוניסטית" לשכבות העממיות ברחבי אמריקה הלטינית ואשר הגבירה את המתח במסגרת המלחמה הקרה, שינה בית הספר את שמו ל"בית הספר של האמריקות" (בשנת 1963) ואת תוכנית הלימודים שלו על מנת שתתמקד בטכניקות של דיכוי מרד (counterinsurgency) על מנת למנוע את התפשטות הקומוניזם בהמיספירה המערבית, וכן לשמר את ההגמוניה הצפון אמריקאית באזור.

בשנת 2000 נסגר "בית הספר של האמריקות" ונפתח בגלגולו החדש כ"מכון חצי הכדור המערבי לשיתוף פעולה ביטחוני".

ביקורת

בשנת 1996 נחשפה ספרות הדרכה בה נעשה שימוש בבית הספר של האמריקות בין השנים 1987 - 1991. מדריכים אלו חושפים כי לצד נושאים כגון לוחמה פסיכולוגית, מודיעין וחקירה נלמדו נושאים כגון עינויים, חדירה לארגוני פועלים, טכניקות דיכוי של אוכלוסייה אזרחית הכרוכות בהפרת זכויות אדם, חטיפות של בני משפחה, מאסרי שווא והוצאות להורג. הפנטגון הודה כי השימוש במדריכים אלו היה "טעות". במהלך העשורים שלאחר מכן התקיים שיתוף פעולה בין בית הספר לבין משטרים רבים באמריקה הלטינית, חלקם דכאניים, אלימים וטוטליטריים.

החל משנת 1990 פועל ארגון משמר בית הספר של האמריקות (SOA Watch - School of the Americas Watch) לסגירת המתקן. הארגון מקיים הפגנה שנתית בשערי פורט בנינג ובשנת 2005 השתתפו בהפגנה כ-19,000 איש. ההפגנה מתקיימת בחודש נובמבר לציון רציחתם של שישה כמרים ישועים, מנהלת משק ביתם וביתה באל סלוודור בשנת 1989, שחקירה של הקונגרס קבעה שבוגרי בית הספר היו מעורבים ברציחתם.

ארגוני זכויות אדם מצביעים על כך שרבים מהאחראים להפרת זכויות אדם באמריקה הלטינית הם בוגרי בית הספר. משמר בית הספר של האמריקות ציין בין בוגרי בית הספר אישים כגון חברי החונטה הצבאית הארגנטינאית לאופולדו גליטיירי (Galtieri) ורוברטו ויולה (Viola); הרודן אפראין ריוס מונט, שכיהן כנשיא גואטמלה והורשע ברצח עם; הרודן הבוליביאני הוגו באנסר (Banzer); הדיקטטור האקוודורי גיירמו רודריגס (Rodríguez); הפוליטיקאי ואיש הצבא האל סלוודורי רוברטו ד'אובוויסון (D'Aubuisson) שהנהיג את חוליות המוות במדינה; הדיקטטור הפנמי מנואל נורייגה (Noriega) וראש המשמר הלאומי בפנמה ו"האיש החזק" במדינה עומר טוריחוס (Torrijos); הפרואנים חואן ולסקו אלברדו (Velasco Alvarado) שהיה איש צבא ודיקטטור ואלברטו מונטסינוס (Montesinos) שהיה ראש שירותי המודיעין של פרו ואשר נאשם באחריות לדיכוי פוליטי חמור.

מנגד יש המצביעים על כך שהקשר בין הלימודים בבית הספר של האמריקות לדיכוי שהפעילו אותם אישים לאחר מכן רופף ביותר. כך, למשל, כללו לימודיו של רוברטו ד'אובוויסון קורסים בהפעלת אמצעי תקשורת זמן רב לפני שהחלה מלחמת האזרחים באל סלוודור.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מכון חצי הכדור המערבי לשיתוף פעולה ביטחוני (באנגלית)
• מכון חצי הכדור המערבי לשיתוף פעולה ביטחוני - האתר הרשמי
• School of the Americas Watch - אתר משמר בית הספר של האמריקות ובו מידע רב על בית הספר, תולדותיו ובוגריו
• History of the School of the Americas - מקבץ ידיעות חדשותיות על בית הספר של האמריקות
• מכון חצי הכדור המערבי לשיתוף פעולה ביטחוני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מכון חצי הכדור המערבי לשיתוף פעולה ביטחוני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)