חקלאות אינטנסיבית
.jpg)
חקלאות אינטנסיבית, היא סוג של חקלאות, הן של יבול חקלאי והן של בעלי חיים, עם רמות גבוהות יותר של תשומה ותפוקה ליחידת שטח של קרקע חקלאית. בחקלאות אינטנסיבית מתקיים שימוש גבוה יותר בתשומות כגון הון, עובדים, חומרים מזינים ומים. ובמקביל, תשואות היבולים גבוהות יותר ליחידת שטח אדמה.[1]
רוב החקלאות המסחרית היא אינטנסיבית. בדרך כלל תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, המכונים "חקלאות תעשייתית", שנועדו להגדיל את התשואה. הטכניקות כוללות שתילת יבולים מרובים במשך השנה, הפחתת זמן הגידול, שיפורי זנים, חקלאות מבוקרת על ידי שיפור תנאי הגידול הקשורים באקלים, בתנאי הקרקע, במים, בטיפול בעשבים שוטים ובמזיקים. שיטות מודרניות כוללות לעיתים קרובות שימוש מוגבר בתשומות לא-ביוטיות, כגון דשנים, חומרי הדברה ואנטיביוטיקה לבעלי חיים. חוות חקלאיות אינטנסיביות נפוצות במדינות מפותחות ונפוצות יותר ויותר ברחבי העולם. רוב הבשר, מוצרי החלב, הביצים, הפירות והירקות, הזמינים בשווקים מיוצרים על ידי חוות כאלה.
בשנים האחרונות חלק מהחקלאות האינטנסיבית החלה להשתמש בשיטות בנות קיימא, אם כי בדרך כלל זה מצריך תשומות גבוהות יותר של עבודה או תשואות נמוכות יותר. הגדלת היבול החקלאי בשיטות בנות קיימא, במיוחד במשקים קטנים, היא דרך חשובה להקטין את כמות הקרקע הדרושה לחקלאות ולהפחתת הנזקים הסביבתיים.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המהפכה התעשייתית
_CNE-v1-p58-H.jpg)
הפיתוח החקלאי בבריטניה בין המאה ה-16 לאמצע המאה ה-19, הצטיין בעיקר בעלייה מסיבית בתפוקה החקלאית, מה שאפשר לאוכלוסייה לגדול, תוך כדי ביטחון תזונתי. היסטוריונים מציינים את הגידור, המיכון, קיום מחזורי גידול, והכלאות המינים, כחידושים החשובים ביותר בתקופה זו.[3]
החקלאות התעשייתית החלה במהלך המהפכה התעשייתית, בתחילת המאה ה-19, בה שופרו הטכניקות החקלאיות, כלי העבודה ומיני הזרעים והייצור מחלקת אדמה הייתה פי כמה גבוהה יותר מאשר בימי הביניים.[4]
השלב הראשון כלל תהליך מתמשך של מיכון. מקצרה הרתומה לסוסים חוללה מהפכה בקציר, והמצאות כמו המנפטה הפחיתו את עלות העיבוד. באותה תקופה החלו חקלאים להשתמש בטרקטורים ממונעים בקיטור.[5] בשנת 1892 פותח בהצלחה הטרקטור הראשון המופעל בבנזין, ובשנת 1923 החלו להשתמש בטרקטורים רב-תכליתיים, ובהדרגה הופחת השימוש בבעלי חיים לעבודות חקלאות. בהמשך פותח הקומביין,[6] המצאות אלו הגדילו את היבול ואפשרו לחקלאים בודדים לנהל חוות גדולות.[7]
הזיהוי של חנקן, זרחן ואשלגן כחומרים קריטיים בגידול צמחים, הוביל לייצור דשנים סינתטיים, דבר שהגדיל עוד יותר תפוקת היבולים. אך זה עורר את החששות הראשונים מחקלאות תעשייתית, בגרימת תופעות לוואי מזיקות כמו סחיפה והמלחת הקרקעות, וירידה בפוריות הקרקע, יחד עם חששות בריאותיים לגבי כימיקלים רעילים המזהמים את הקרקעות ונכנסים למזון.[8]
גילוי הוויטמינים ותפקידם בתזונה, בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20,[9] הוביל לנתינת תוספי ויטמינים לבעלי חיים, מה שאפשר לגדל יותר בעלי חיים, עם פחות חשיפה ליסודות טבעיים שליליים.
גילוי האנטיביוטיקה והחיסונים הקל על גידול בעלי חיים על ידי הפחתת מחלות.[10][11] התפתחויות בלוגיסטיקה ובקירור, כמו גם טכנולוגיית עיבוד חדשניות, אפשרו יצור תוצרת רבה יותר, והפצתה גם לאזורים מרוחקים.
לאחר מלחמת העולם השנייה, השימוש בדשנים סינתטיים גדל במהירות.[12]
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאפיינים של החקלאות האינטנסיבית הם בעיקר:
- פריון קרקע גבוה.
- ניצול אנרגיה רב.
- שימוש רב בחומרים מזינים.
- שימוש מסיבי בחומר הדברה.
יתרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חקלאות אינטנסיבית מאפשרת להגדיל את הפריון החקלאי, תוך הבטחת מקורות מזון יציב לאוכלוסיית העולם הגדלה, והקטנת השטח הדרוש לצורך חקלאות.
הגידול בייצור, בשילוב המיכון החקלאי המתקדם, תרמו לצמצום בעובדי החקלאות, ואפשרו להם להצטרף למגזר התעשייתי
מוצרים חקלאיים כגון ירקות, פירות ומוצרי עוף שומרים על מחירים סבירים יותר, לטובת שכבות סוציו-אקונומיות חלשות.
סקירה של 19 מחקרים, שנערכו באפריקה, הגיעה למסקנה כי החקלאות האינטנסיבית בשילוב מיכון מודרני, משפרות את הכנסות החקלאים הקטנים ואת הביטחון התזונתי שלהם[13]. התערבויות המספקות הכשרה לחקלאים אלה יכולות גם להגדיל את הכנסותיהם, אם כי ישנם מעט מחקרים המסופקים בכך. השפעות חיוביות אלה מצביעות על כך שחקלאים קטנים באפריקה מוכנים ומסוגלים להשתתף בהכשרה ולאמץ תשומות חקלאיות חדשות.[14]
אתגרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – חקלאות בת קיימא |
החששות לפגיעה בקיימות כתוצאה מהחקלאות התעשייתית, וההשפעות הסביבתיות של דשנים וחומרי הדברה, הולידו את הביקוש לחקלאות אורגנית, כדי לשמור על חקלאות אינטנסיבית בת קיימא. אם כי יש החולקים על התועלת שבכך, וטוענים שאין הוכחות מדעיות שהחקלאות האורגנית מוסיפה לקיימות.[15]
חקלאות אינטנסיבית משתמשת בכמויות עצומות של מים ואנרגיה, וזה הגיוני בהתחשב בכך שהתפוקה שלה גבוהה פי כמה מזו של החקלאות המסורתית. שלא כמו חקלאות מסורתית, חקלאות אינטנסיבית מסוגלת לייצר את אותה כמות מזון בשטח אדמה קטן ביותר, אך דבר זה גורם לדלדול קרקע גדול יותר. שימוש אינטנסיבי בחומרי הדברה עלול לגרום למזיקים להיות עמידים יותר כלפיהם. שיטות חקלאיות אינטנסיביות הן אחד הגורמים העיקריים להתחממות כדור הארץ, אמנם בהתנהלות נכונה ניתן להפחית עד כ-28% מפליטות גזי החממה.[16]
רבות מההשפעות השליליות של החקלאות האינטנסיבית, יכולות להיווצר במרחק רב ביותר מהשדות והחוות. לדוגמה, תרכובות חנקן מהמערב התיכון של ארצות הברית, נודדות במורד המיסיסיפי ועלולים לפגוע בדיג החופי במפרץ מקסיקו, והן גורמות למה שמכונה "אזורים מתים" באוקיינוס.[17]
מינים רבים של צמחי בר ובעלי חיים נכחדו בקנה מידה אזורי או לאומי, ותפקודן של מערכות אקולוגיות חקלאיות השתנה לגמרי. ההתעצמות החקלאית כוללת מגוון גורמים, כולל אובדן נוף, הגדלת שטח החוות והשדות ושימוש מוגבר בקוטלי חרקים וקוטלי עשבים. אגרוכימיקלים מעורבים בחיסול מושבות דבורים[18] (דבר הגורם נזק רב לייצור החקלאי, המסתמך במידה רבה על דבורים כדי להאביק זנים רבים של פירות וירקות.)
חקלאות אינטנסיבית יוצרת תנאים לגדילה ולהעברה של טפילים מאזור לאזור, ולגרום לנזק ואפילו למוות לתוצרת חקלאית.[19]
פתרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי לשמור על הפגיעה בערכי הטבע, מנסים בשנים האחרונות לעבור לשיטות חקלאות בת קיימא (או חקלאות מחדשת), שבעיקרה החלפת הדשנים הכימיים בשימוש בדשנים אורגניים, גדולי זנים שונים להגדלת המגוון הביולוגי, השארת שורשים חיים לאורך כל השנה בתוך הקרקע, הגברת רעיית בעלי חיים בשטחי הגידול למניעת שריפות לצורך זיבול, תוך שמירה על פגיעה במשק המים.[20]
ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים האחרונות התקיים דיון על הקשר בין מצות שמיטה לדרך חיים המסייעת להתמודדות עם החקלאות האינטנסיבית.[21] במצות השמיטה נותנים לקרקע שנת מנוחה לאחר שש שנים של עבודה רצופה.
שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.
בתקופת אי העבודה שבשנה זו, הקרקע נחה, ו"מחזירה" לעצמה את חלק מהמינרלים שחסרו לה.
בשנת השמיטה תשע"ה-2015 קמו מספר מיזמים, דתיים ומחקריים, לחקור מה תוצאות השבתת הקרקע למשך שנה אחת. בשנת השמיטה תשפ"ב-2022 המשיכו ביזמות אלו, וחקלאים רבים בישראל השביתו את שדותיהם למשך השנה.
לדברי ד"ר תמיר קליין, ממכון ויצמן: ”לוקח זמן לאוכלוסיות באדמה להתאושש. זו פונקציה של זמן. הבעיה שלנו היא שמהר מאוד אנחנו חוזרים לסורנו ולעיבוד המסיבי של האדמה, וכך אנחנו לא משאירים לה סיכוי לנוח ולהשתקם. אנחנו נותנים לה קצת אוויר, אבל מנצלים אותה בצורה אינטנסיבית ומעבידים אותה הרבה יותר ממה שהיא צריכה”[22]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חקלאות אינטנסיבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ^ "התעצמות בת-קיימא עבור בעלי עסקים קטנים". Project Drawdown (באנגלית). 2020-02-06. ארכיון מ-2021-11-17. נבדק ב-2020-10-16.
- ^ Overton, Mark. המהפכה החקלאית באנגליה 1500 - 1850 (אורכב 25.04.2021 בארכיון Wayback Machine) (September 19, 2002), BBC.(באנגלית)
- ^ Kingsbury, Noel (2009). Hybrid: The History and Science of Plant Breeding (ספר על ההיסטוריה והמדע של גידול צמחים). University of Chicago Press. ISBN 978-0226437132. (באנגלית)
- ^ "באתר אוטווה ואלי לנד רוברס - מייק רות'- טרקטור קיטור, חלק א'". ovlr.org. אורכב מ-המקור ב-2019-08-29. נבדק ב-2019-12-31. (באנגלית)
- ^ Janick, Jules. "Agricultural Scientific Revolution: Mechanical" (PDF). Purdue University. ארכיון (PDF) מ-2013-05-25. נבדק ב-2013-05-24.
- ^ Reid, John F. (Fall 2011). "The Impact of Mechanization on Agriculture". The Bridge on Agriculture and Information Technology. 41 (3). ארכיון מ-2013-11-05. נבדק ב-2013-11-05.
- ^ Stinner, D.H (2007). "The Science of Organic Farming". In William Lockeretz (ed.). Organic Farming: An International History. Oxfordshire, UK & Cambridge, Massachusetts: CAB International (CABI). ISBN 978-0-85199-833-6. נבדק ב-30 באפריל 2013.
{{cite book}}: (עזרה) (ebook מסת"ב 978-1-84593-289-3 - ^ Semba, Richard D. (2012). "The discovery of the vitamins". International Journal for Vitamin and Nutrition Research. 82 (5): 310–315. doi:10.1024/0300-9831/a000124. ISSN 0300-9831. PMID 23798048.
- ^ Hoelzer, Karin; Bielke, Lisa; Blake, Damer P.; Cox, Eric; Cutting, Simon M.; Devriendt, Bert; Erlacher-Vindel, Elisabeth; Goossens, Evy; Karaca, Kemal; Lemiere, Stephane; Metzner, Martin (2018-07-31). "Vaccines as alternatives to antibiotics for food producing animals. Part 1: challenges and needs". Veterinary Research. 49 (1): 64. doi:10.1186/s13567-018-0560-8. ISSN 1297-9716. PMC 6066911. PMID 30060757.
- ^ Kirchhelle, Claas (2018-08-07). "Pharming animals: a global history of antibiotics in food production (1935–2017)". Palgrave Communications (באנגלית). 4 (1): 1–13. doi:10.1057/s41599-018-0152-2. ISSN 2055-1045.
- ^ פרספקטיבה היסטורית של השימוש בדשנים (באנגלית)
- ^ השפעת המיכון על הפריון John F. Reid, באתר האקדמיה הלאומית להנדסה, ארצות הברית, 15 בספטמבר 2011
- ^ הכשרה, חדשנות והתערבויות טכנולוגיות יכולות לשפר את פרנסתם של חקלאים קטנים באפריקה באתר CAF במחלקת המחקר על השפעות מדיניות חדשניות. דצמבר 2018 (בספרדית)
- ^
עמירם כהן, תפסיקו לשטוף את המוח לציבור; מזון אורגני אינו יותר בריא - רק יקר ומזהם יותר, באתר TheMarker, 9 במרץ 2013
- ^ מחקר על ביטחון תזונתי עמוד 497
- ^ מהו אזור מת? "האזור ההיפוקסי הגדול ביותר בארצות הברית, והאזור ההיפוקסי השני בגודלו בעולם, נוצר בצפון מפרץ מקסיקו הסמוך לנהר המיסיסיפי. התמונה המצורפת בהפנייה, מראה כיצד נגר המגיע מחוות (שטחים ירוקים) ומערים (אזורים אדומים) מתנקז למיסיסיפי. נגר זה מכיל עודף של חומרים מזינים מדשנים, מכוני טיהור שפכים ומקורות אחרים
- ^ המקרה של דבורת הדבש הנעלמת: חומרי הדברה והפשע המושלם באתר EARTHJUSTICE, (צדק לאדמה) 2 במאי 2014
- ^ Mander, Jerry (2002). "Industrializing Nature and Agriculture". In Kimbrell, Andrew (ed.). The Fatal Harvest Reader: The Tragedy of Industrial Agriculture. Washington: Island Press. p. 89. ISBN 9781597262804. נבדק ב-2019-11-30.
Industrial monocultures—single crops where there was once diversity, and single varieties of each crop where there used to be thousands—are also blows against biological and genetic diversity. [...] Monocultures are weak, subject to insect blights, diseases, and bad weather.
- ^ ראה באתר העמותה הישראלית לחקלאות מחדשת ואגרופורסטרי
- ^ ראו בערך שמיטה#טעמי המצווה, בסעיף שמירת האדמה
- ^ יעל (פרוינד) אברהם, האם שנת השמיטה היא אכן השנ"צ של הקרקע, שמתעוררת אחריה רעננה?, בעיתון מקור ראשון, 18 באוקטובר 2021
